בעקבות התופעה ההולכת וגדלה במגזר הציבורי, של "תפירת מכרזים" תוך רמיסת זכויות העובד הראוי לצורך קידום מקורבים, הקים עורך הדין ד"ר רן מובשוביץ מחלקה ייעודית במשרד שתטפל בתופעה ותסייע לכל מי שחשים כי הם מגישים מועמדותם ל"מכרז תפור מראש" או שיגלו בדיעבד כי הגשת מועמדותם כלל לא נשקלה כיאות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על התופעה, היקפיה והדרכים להתמודדות עמה.
בראשית דבריו ציין עו"ד מובשוביץ כי כשלושים אלף בני אדם ניגשים לכאלף וחמש מאות מכרזי כוח אדם של רשויות המדינה, אך רק 15 פקחים אחראים לבחון את תקינות המכרזים, עובדה המקשה על הבטחת כשרותם.
עוד הוא מציין כי לא אחת חוששים עובדים מלהתלונן על מכרז תפור שמנע את קידומן שמא יבולע להם במקום העבודה, מה שמצמצם עוד יותר את היקף התלונות והבדיקות שאמורות היו למזער את התופעה.
"לעיתים זה זועק על פני השטח", אומר מובשוביץ בתארו מכרזים שעל פניו נראה לעין כל שנתפרו לטובת מועמד אחד על אף היותו חסר כישורים לחלוטין לתפקיד בעוד מולו התמודד מועמד בעל ניסיון וותק של שנים רבות. "אם לתפקיד מנהל ניגשים עורך דין שצמח באותה מחלקה וטופח לקראת ניהול ומולו מזכירה חסרת ניסיון שנבחרת, או מורה שהועדפה על פני אל"מ במיל. למרות שהרקע הביטחוני רלוונטי לתפקיד, במקרים כאלה האפליה ברורה".
לדבריו על האחראים על מכרז כזה או אחר להכריז לעיתים לא רק על הסיבה לאי העדפת מועמד אחד, אלא על יתרונותיו של המועמד שנבחר, יתרונות שהובילו לבחירתו.
אל מול התופעה, קובע מובשוביץ, יש פעולות שראוי, נכון וניתן לעשות. בראש ובראשונה לאסוף נתונים המוכיחים את תפירת המכרז, להגיש אותם לנציבות שירות המדינה שלא פעם מקפיאים מכרז או מבטלים את ההחלטות שהתקבלו בעניינו בעקבות נתונים מסוג זה, ובמידה ולא ניתן מענה מספק בזירה זו ניתן להגיע גם לערכאות משפטיות. "לעיתים המהלך מסתיים בנציבות שירות המדינה, אבל לעיתים יש צורך להמשיך עד בג"ץ", אומר מובשוביץ המציין כי בנציבות שירות המדינה מודעים היטב לסיכוי שהדברים יגיעו לכדי דיון בבג"ץ ועל כן בוחנים היטב את הדברים עוד בשלב הקודם.