
שופטי בג"ץ, אילה פרוקצ'יה, יורם דנציגר ויצחק עמית, דחו את עתירת ועד מתיישבי השומרון, אשר ביקש לעכב את אטימת בית הכנסת במאחז "אל-מתן" שבשומרון, הניצב על אדמות מדינה.
המדובר במבנה בית כנסת, אשר בעקבות עתירתם של מוכתרי כפרים שכנים הכריזה המדינה כי בכוונתה לאוטמו או להורסו, זאת משום שלפי תכנית המיתאר המאושרת, מדובר בשמורת טבע שנועדה לפיתוח חקלאי, ונאסרה בה בנייה של בניינים מכל סוג שהוא. המדינה הבהירה, כי הגם שקיימת במקום תכנית מיתאר מאושרת, לא ניתן להעניק למבנה היתר בנייה.
ועד מתיישבי השומרון הגיש עתירה דחופה למניעת הריסת המבנה, תוך שהוא טוען כי בצד מחדלי אכיפה נרחבים בבנייה בלתי חוקית של פלשתינאים, שכנטען, בית משפט זה אינו פועל בעניינם, נמצא צורך להורות דווקא על אכיפת החוק ביחס למבנה זה.
לטענת הועד מדובר בחוסר סבירות קיצוני בסדרי העדיפויות באכיפת החוק, המצדיק התערבות שיפוטית מיידית על דרך ביטול תכנית המדינה לאטום את המבנה, ומתן צו ארעי להקפאת תכנית האטימה עד להכרעה בעתירה זו. בצד איטומו של בית הכנסת, נמצאים בחזקת רשויות האכיפה אלפי צווים חשובים ודחופים שאינם מבוצעים, ואין להתיר ביצוע צו זה, פרי שיקול דעת לקוי, המונחה על פי שיקולים זרים ופסולים לתכלית האכיפה.
השופטת דחתה כאמור את העתירה, תוך שהיא קובעת כי "אכיפת דיני התכנון והבנייה, הלכה למעשה, אינה ניתנת, ככלל, למימוש מיידי בכל החזיתות הקיימות, והכל בעת ובעונה אחת. מדובר בפעולות מורכבות, הצורכות תקציבים, כח אדם, היערכות, ותכנון דקדקני. אין פלא, אפוא, כי הרשות המוסמכת מציבה סדרי עדיפויות לאכיפת דיני התכנון על פי אמות מידה של הראוי והנכון להקדים או לאחר, על פי הענין. הרשות מחליטה מה העיקר מול הטפל, מה החיוני והדחוף לעומת השולי בחשיבותו ובדחיפותו. לפרט, המפר את חוקי התכנון והבנייה, אין מעמד לדרוש מן הרשות כי תתן קדימות דוקא לאכיפת דין התכנון אצל שכנו, ורק לאחר מכן תפנה לאכיפת הדין בחצריו הוא. גם הביקורת השיפוטית בתחום זה היא צרה במיוחד, והיא מתוחמת בדרך כלל למצבים של התנערות מלאה או הימנעות בלתי סבירה של הרשות המוסמכת מאכיפת החוק".
לדברי השופטת, "עובדת היותו של המבנה מקום תפילה אינה מקנה לו חסינות מפני תחולתם של דיני התכנון והבנייה. כאשר מבנה מוקם שלא כדין, ונועד על ידי מקימיו לבית תפילה, הוא אינו קונה לו בכך מעמד על-חוקי, המחסן אותו מאמצעי האכיפה המוכרים שהחוק מספק כנגד מבנים בלתי חוקיים, ומחובת ההגשמה של תכליתם של דיני התכנון והבנייה".
לאור זאת הורתה השופטת למדינה להודיע בתוך 60 יום על ביצוע איטום מבנה בית הכנסת, זאת על פי ההחלטה שניתנה בעתירה הראשונה.
