קודם לכן (21 ביולי) העניק ח'אלד משעל ראיון פרוגרמטי מקיף (שהוגדר באתר חמאס כ"אסטרטגי") לביטאון האחים המוסלמים בירדן אלסביל. בראיון התייחס משעל בהרחבה לסוגיית המו"מ עם ישראל. הוא לא פסל לחלוטין את אפשרות המו"מ עימה "בנסיבות מסוימות" אולם התנגד נחרצות לכל משא ומתן (עקיף או ישיר) בעיתוי הנוכחי. שכן, לשיטתו, על הפלסטינים להיכנס למו"מ מתוך עמדת כוח, "פרי הג'האד וההתנגדות", שבאמצעותה ניתן יהיה לכפות על ישראל את התנאים הפלסטינים. המשא ומתן הנוכחי, לשיטתו, נכפה ע"י ארה"ב וישראל אינו משרת את הפלסטינים אלא את ישראל.
כמו כן, הביע ח'אלד משעל התנגדות מוחלטת להכרה בישראל, הגם שלא שלל אפשרות של הפסקת אש ארוכת טווח עימה, שלא תהייה כרוכה בהכרה בה.
הוא הביע את עניינה המובהק של חמאס להיפתח בפני כל מדינות העולם ולשפר את קשרי החוץ שלה אולם בתנאי שהדבר לא יהיה כרוך בהכרה בישראל. לדבריו חמאס מודעת שלסירובה להכיר בישראל ולהיענות לתנאי הרביעייה יש מחיר מדיני, אולם היא מוכנה לשאת בו. זאת מתוך הנחה שבסופו של דבר, בטווח הארוך, יצטרכו מדינות המערב ומוקדי הכוח העולמיים לשתף, פעולה עם חמאס, לכשייווכחו כי התפייסות עם המשטרים הערביים נושאת תוצאות קצרות טווח.
בהתבטאויות של ח'אלד משעל (ושל דוברי חמאס האחרים) ניכר היטב המתח שבין עמדות היסוד הקיצוניות של חמאס לבין שאיפתה לשפר קשריה עם מדינות המערב, להשיג הכרה בה ובשלטונה, על חשבון הרשות הפלסטינית, ולערער את הלגיטימיות של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית (תוך ניצול אירועים מוצלחים בראייתה דוגמת המשט). אולם במאבק שבין האידיאולוגיה האסלאמית רדיקלית לבין הצרכים הפרגמאטיים גובר, בסופו של דבר, בשלב זה, היסוד האידיאולוגי. בראיון לאלסביל מבהיר ח'אלד משעל, כי למרות החשיבות שחמאס מייחסת להעמקת קשריה הבינלאומיים היא מסרבת באופן נחרץ להיענות לתנאי ה"רביעייה" ובמרכזה הכרה בישראל, תוך מודעות לכך שסירוב נחרץ זה כרוך בתשלום מחיר מדיני.