פרשת התארגנות הטרור שנחשפה בטורונטו ביוני 2006 הסעירה את הציבור הקנדי, ובעיקר לאור העובדה שחברי ההתארגנות היה אזרחים שגדלו והתחנכו בקנדה.
אחד מהם הינו שריף עבד אל-חליף אשר נמצא אשם ומרצה כיום עונש מאסר ממושך על חלקו בתכנון פיגועי תופת שהיו עלולים לגרום לנפגעים רבים. בפסק הדין קבע השופט, כי עבד אל-חלים הציע לשותפים למזימת הטרור להרעיל מפעל מזון או את בניין הבורסה בטורונטו וקניונים.
סיפורו של עבד אל-חלים מוצג בימים אלה על במת התיאטרון באור שונה לחלוטין. המחזאית קתרין פריד מתארת אותו כדמות של גיבור, אשר למרות הסיכונים פעל להניא את חבריו מלבצע פעולות שיגרמו לפגיעה בבני אדם. מעורבתו בתכנון פיגועי הטרור הושמטה מהמחזה, וכך גם העובדה שהוא רכש דשן המשמש חומר מוצא לייצור מטען נפץ בכמות הגדולה פי שלוש שזו שנעשה בה שימוש בפיגוע באוקלוהומה ב-1995.
הויכוח הציבורי אינו דן בחופש האומנותי של המחזאית, אלא בשאלת מקורות המימון להפקתו, שכללו את הממשלה הפדרלית שהעניקה סכום של 35,000 דולר, ממשלת אונטריו שתמכה בו באמצעות משרד המורשת בסכום של 24,500 דולר ומימון מהעירייה המקומית בסך 36,000 דולר. דובר של ממשלת קנדה אמר ערב העלאת המחזה לבמה, כי הוא "מאוכזב מאוד שכספי ציבור מנוצלים לממן מחזות המהללים את הטרור".
עורך העיתון "טורונטו סאן" תקף במילים חריפות את המחזה. המאמר המערכת נכתב בין היתר: "הוא (עבד אל-חלים) היה בוודאות איש קשר. הוא גם היה ללא ספק טרוריסט והוא נמצא במקום הראוי לו מאחורי הסורגים. זה מעליב שמשלמי המיסים מסייעים לממן הצגה באור חיובי של טרוריסט. ישנה דרך שבה תושבי טורונטו יכולים לומר את דברם – אל תלכו. החרימו את ההצגה. מגיע לה".