היום ג' באלול יום פטירת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל מגדולי הרבנים והוגי הדעות בעם היהודי בדורות האחרונים. מי שהיה הרב הראשי הראשון לארץ ישראל, מייסד הרבנות הראשית לישראל, ומייסד הישיבה המרכזית בירושלים שנודעה יותר מאוחר בשם 'מרכז הרב'.
שמו של הרב קוק נישא היום בבתי מדרשות רבים הלומדים את תורתו ומתחנכים לאור משנתו, הרואה את שיבת ציון כחלק מתהליך הגאולה של עם ישראל, ושואפת לחבר בין הקודש והחול ובין התורה למערכות המדינה.
הרב קוק נולד בט"ז אלול תרכ"ה בעיירא גריווא בליטא, כבר מילדותו נודע כעילוי גדול ושקדן, בהיותו בישיבת וולוזי'ן היה לומד במשך תקופה כשישים דפי גמרא בעיון כל יום, עד שראש הישיבה הנצי"ב מוולוז'ין אמר עליו שכדאי היה לייסד את ישיבת וולוז'ין כדי שיהיה בתוכה תלמיד כזה. בהיותו בן 22 התמנה להיות רבה של קהילת זוימל, ויותר מאוחר נעשה רבה של קהילת בויסק.
בשנת תרס"ה בהיותו בן ארבעים קיבל הזמנה מקהילת יפו לעלות לארץ ישראל ולשמש כרבה, הרב קוק נענה להזמנה ובכך הגשים את חלומו הגדול לעלות לארץ ישראל. בהיותו הרב של יפו והמושבות, פעל לחיזוק התורה בחיי היישוב החדש, וכן החל להעלות רבים מכתביו בנושאי האמונה והיחס לדור. הרב קוק ראה ביישוב החדש חלק מתהליך הגאולה, וראה בתנועה הציונית חלק משיבת ציון ההיסטורית, אל אף הצללים שנלוו לשיבת העם לארצו, ראה את האורות הגדולים וחינך לכך שבסופו של דבר התהליך הזה יביא להקמת מדינת ישראל האידיאלית שתממש את חזון התורה. הוא קרא לציבור התורני להיות שותף בבניין הארץ ולקחת חלק בהובלת העגלה כדי שהקודש יקבל את מקומו הראוי ויוביל את הרוח הלאומית. <?xml:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
הרב קוק גם ראה בתקופה זו של שיבת עם ישראל לארצו, תקופה חדשה שבה התורה צריכה להופיע בגדולתה כבימי קדם, על כל חלקיה, כולל תורה שבכתב, ותורת הקבלה, מחשבת ישראל והאגדה, כשכל חלקיה יאירו כראוי גם עם ישראל יואר מאורה הגדול וילך לאורה.
בשנת תרע"ד יצא הרב קוק לחו"ל עקב סיבה רפואית וכן כדי להשתתף ב'כנסיה הגדולה' של אגודת ישראל שנערכה באותה תקופה, אך בו בזמן פרצה מלחמת העולם הראשונה, הכנסיה בוטלה, והרב קוק נשאר בשנות המלחמה בארץ שוויץ שהייתה נטרלית. אחרי המלחמה עבר ללונדון שם כיהן באופן זמני כרב העיר והיה שותף ליוזמת ההכרזה של 'הצהרת בלפור' בדבר הכרה בזכות העם היהודי להקמת בית לאומי בארץ ישראל.
אחרי שנות המלחמה חזר הרב קוק לארץ ישראל אלא שהפעם קהילת ירושלים פנתה אליו כדי שיתמנה להיות רבה. הרב קוק נעתר להזמנה, ובג' אלול תרע"ט היה לרבה של ירושלים עד ג' אלול יום פטירתו בתרצ"ה כעבור 16 שנה.
בהיותו בירושלים פעל הרב קוק לאיחוד רבני ישראל להקמת הרבנות הראשית לישראל וכן ייסד את הישיבה המרכזית העולמית שנודעה יותר מאוחר בשם 'מרכז הרב'. בישיבה זו התקיימו הלימודים לראשונה בעברית וכן למדו לצד הלכה ותלמוד גם לימודי תנ"ך, כוזרי ומחשבת ישראל.
בג' אלול תרצ"ה כבה המאור הגדול ונתעלה הרב קוק לבית עולמו כשכל בית ישראל לכל עדותיו וגווניו מלווה אותו.
זקן ראשי הישיבות הגאון הרב איסר זלמן מלצר ספד לו: 'נפגע חוט השדרה של כלל ישראל'.
והאדמו"ר מסוכטושוב רבי דוד בורנשטיין הי"ד כתב באיגרת ניחומים למשפחת קוק, שאבד הקברניט של הספינה שידע להלך ברוחו כנגד כל אחד ואחד.
הרב קוק הניח אחריו כתבים וספרים רבים בכל מקצועות התורה, ובפרט נודעו ספריו: אורות, אורות התורה, אורות התשובה, אורות הקודש, מוסר אביך, אדר היקר, וכן כתב ספרי הלכה, 'שבת הארץ' על השמיטה, 'הלכה ברורה' על הש"ס, 'באר אליהו' פירוש לביאור הגר"א בשולחן ערוך, וכן ספרי שו"ת בהם 'משפט כהן' 'דעת כהן' 'אורח משפט', ועוד.
מתלמידיו נודעו בנו הרב צבי יהודה קוק שהמשיך את דרכו בראשות ישיבת מרכז הרב והוציא כתביו לאור, וכן חינך את תלמידי הישיבה לאור משנתו.
הרב דוד כהן, הנזיר הירושלמי, שהיה ר"מ בישיבת מרכז הרב וערך את ספריו 'אורות הקודש'.
הרב יעקב משה חרל"פ רבה של שכונת שערי חסד בירושלים שהמשיך אותו בראשות ישיבת מרכז הרב, וכן הוציא ספרים בענייני אגדה ומחשבה ברוח הגותו של מרן הרב.
הרב יצחק אריאלי שהוציא את הספר 'עינים למשפט' על הש"ס.
תלמיד צעיר שהיה לו בישיבה נודע יותר מאוחר בשם 'הרב משה צבי נריה' שייסד את ישיבות בני עקיבא והוציא לאור ספרים על תולדות חייו והגותו של הרב קוק.
במשך השנים הפכה משנת הרב קוק לתורת חיים עבור רבים רבים, חזונו בדבר שיתוף התורה בכל מערכות החיים, והופעת תורת ארץ ישראל שמקדשת את החיים, ומקדשת את עולם החול, נעשה חזון לרבים, ואלפים מבני הציונות הדתית למדו את תורתו בצמא, וכן הוקמו עשרות ישיבות ומאות מוסדות חינוך בכל רחבי הארץ המחנכים לאורו.
הרב קוק העיד על עצמו בחייו ש'ככל שירחיקו מתקופתו ייטיבו להבין אותו', ואכן הדברים מתקיימים - בכל שנה ושנה עולה מספר התלמידים המתחנכים לאורו דרך של אהבת ישראל ואהבת התורה העם והארץ, הדרך המחברת את התורה העם והארץ לדגל אחד.
במשך שנים בישיבת 'מרכז הרב' היה נישא נאומו המרטט של מרן הרב צבי יהודה ביום זה, לאחר פטירתו היה זה יום של שיחתו של הגאון הרב אברהם שפירא שהיה מעודד ומזרז את התלמידים לקראת חודש אלול והשנה החדשה. וכיום תלמידי מרכז הרב ממשיכים ללכת לבית הרב לאזכרה, וכן עולים לציונו הקדוש בהר הזיתים מול מקום המקדש.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.