השתלת אברים
השתלת אבריםפלאש 90

אריק סטגר, 41, החליט לפני שנים רבות שהוא רוצה לעזור לעם היהודי על ידי הצלת חיים- על ידי תרומה מגופו. לפני שלוש שנים הוא תרם מוח עצם ועזר להציל חולה לוקמיה. כעת הוא טס את כל הדרך לישראל רק בשביל לתרום כליה לאמא יהודיה, אמא למשפחה מרובת ילדים, הנמצאת בטיפולי דיאליזה. למרות שהניתוח נדחה מסיבות בריאותיות, הוא ממשיך לקדם את המטרה שהציב לעצמו.

סטגר הוא רווק בן 41, ומגיע מסאנוויל, קליפורניה. הוא סיפר לחדשות ערוץ שבע את סיפורו:

"לאחר שתרמתי מוח עצם הסתכלתי באתר האינטרנט לתרומות מוח עצם- "מתנה מהחיים". שם ראיתי לינק לאתר של מישהו שהיה צריך תרומת כליה. החלטתי להיות מעורב גם מסוג כזה של תרומה. יצרתי קשר עם הארגון החברתי לתרומות איברים על פי ההלכה. הם מצאו שאני מתאים לתרום כליה לחולה מישראל, אבל זה לא הלך. יש להם אנשים רבים בישראל וארצות הברית הנמצאים ברשימות המתנה לתרומות איברים. לאחר תהליך ארוך סיפרו לי על חיה ליפשיץ, שיש לה ארגון בניו-יורק להתאמה בי תורמי כליה לזקוקים לתרומה.

ליפשיץ הייתה מאוד נלהבת מכך שסטגר מוכן לנסוע כל כך רחוק רק על מנת לתרום לזר, והיא כתבה: "אריק הוא אדם מדהים ומועמד אידיאלי לתרומת כליה. התאמתי בינו לבין אישה מישראל עם משפחה מרובת ילדים הנמצאת בטיפולי דיאליזה. אם הוא לא יהיה מתאים לתרומה עבורה, הוא יהיה מוכן לתרום כליה לכל אדם אחר בישראל הנמצא במצוקה. וואוו! כמה אנשים יהיו מוכנים לעזוב את העבודה שלהם לכל כך הרבה שבועות, לנסוע מעבר לים ולתרום כליה! מדהים! אריק בר הציל חיים על ידי תרומת מוח עצם! הוא גם נגן פסנתר מדהים, וניתן לשמוע דוגמאות של עבודתו האומנותית ביו-טיוב".

"יצרתי קשר עם חיה דרך אתר האינטרנט שלהם", סיפר סטגר. "עשינו את כל הסידורים הנחוצים על מנת לתרום לחולה בלוס אנג'לס. אותו חולה התחרט מסיבות שאינן ידועות לי". ואז החיפוש התחיל מחדש. "חיה שאלה האם אני מוכן לנסוע, ואני אמרתי כן. היה לה מישהו בישראל שהיה צריך בדחיפות השתלת כיליה. תהליך ארוך של משא ומתן התחיל על מנת לאפשר לי לנסוע לישראל לתרום. בסוף האביב השנה קבענו תאריך, שהיה לפני כמה ימים. לאחר שהגעתי לישראל, התחילו הבדיקות. היה חשש שלחץ הדם שלי גבוה מידי, כך שעברתי ניטור במהלך 24 שעות. חזרתי לבית החולים תל השומר, אך הבשורות ששמעתי שם לא היו מעודדות. אובחנתי כבעל יתר לחץ דם, והניתוח בוטל".

סטגר אינו מיואש שהתרומה שלו ספציפית לא הצליחה. "אני יכול לעזור לקדם את כל הנושא, למרות שאני לא יכול לתרום בעצמי. אני בהחלט עומד להיות סנגור הנושא דבריו למען תרומות כליה ומוח עצם".

הוצאות נסיעתו של סטגר שולמו על ידי ביטוח הבריאות, אך הוא הפסיד ימי עבודה. הוא סיפר כי הוא קיבל שלל תגובות על הרצון לתרום, החל מעידוד ועד לסקפטיות רבה. "תרומות כליה הן חדשות יחסית, ותרומות אלטרואיסטיות הן מונח חדש אבל לא כל כך ידוע. אני חושב שיש מחסור בידע אצל אנשים בקשר לכך".

סטגר הוסיף כי אין לתרומת כליה השפעות לטווח ארוך, וכל השהות של החולה בבית החולים מסתכמת בשלושה או ארבעה ימים. לאחר הניתוח יש כמה הגבלות כמו בנוגע לסחיבת משאות כבדים, "כמו לאחר כל ניתוח", הוא מיהר להוסיף. הוא מאמין כי יצא רק טוב מניסיון התרומה שלו כי בארצות הברית לא אבחנו שהוא סובל מיתר לחץ דם, "כך שבעצם החיים שלי ניצלו וגם ניסיתי לעשות מצווה", הוא חתם.