עמותת גשר, המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה בירושלים ותא אופק מכנסים הערב פאנל בו ישתתפו חברת הכנסת עינת וילף מהעבודה יחד עם הרב מלכיאור והעיתונאי שחר אילן וידונו עם סטודנטים חילונים על החינוך והתעסוקה במגזר החרדי. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חברת הכנסת וילף על האירוע ומטרותיו.
לטעמה של וילף ערכי הסולידריות ומשמעותם עוותו במרוצת השנים ויש לשוב למשמעותו של הערך הזה כאשר הפירוש הנכון לו הוא "קודם לתרום ורק אחר כך לוקחים מהמדינה כאשר אין ברירה. צריך לחזור לעיקרון הזה. לא רק לדרוש, אלא להיות שותף מלא לנטל ולהיעזר רק כשכלו כל הקיצין".
וילף קובעת כי במדיניותה מול המגזר החרדי והתעסוקה שבו משלמת המדינה שלוש פעמים: "המדינה משלמת על חינוך שבוגריו לא מצליחים להשתלב במשק. פעם שנייה היא משלמת כשבוגרי המערכת הזו חיים על קצבה, ובפעם השלישית כאשר אנשים בעלי פוטנציאל לא תורמים לחברה". לטעמה מציאות כזו כאשר מדובר בחברה שהיקפה הולך וכדל היא בלתי אפשרית ובלתי נסבלת ויש לפעול בכל דרך כדי לשנותה. "אם הם לא יסמכו על רווחה, וישלמו מיסים, יעבדו בשוק הלבן והפתוח ולא בשוק השחור, יתרמו לתל"ג, המדינה תזנק קדימה".
לדבריה כדי להגיע לשינוי כזה של המציאות יש צורך להקים כוח פוליטי נחוש ותקיף שידרוש את שילובו של הציבור החרדי במערך התעסוקה והחינוך, ועל כן כינוס כדוגמת זה שיתקיים הערב הוא חשוב ביותר במסגרת השיח הפנימי לפני התארגנות עתידית שכזו. "אני מצפה שהמפלגות הציוניות יבינו שאם לא יעמוד כוח פוליטי נחוש שפועל בצורה ממוקדת ונחושה כמו שעומד הצד השני לא יהיה שינוי. המטרה היא לא לשכנע את הצד השני בצורה אינטלקטואלית. זה לא יעבוד. המטרה היא לייצר כוח פוליטי שיחייב את הצד השני כי לא תהיה לו ברירה".
והאם לא מפריע לה שבדיון לא ישתתף ולו נציג אחד של המגזר החרדי, כדי להשיב לטענות? וילף קובעת כי קיימים די פאנלים ודיונים משותפים לשני הציבורים, אך במקביל ראוי לקיים גם דיונים פנימיים שכאלה.
וכיצד זה קורה שבכל זירה אחרת, גם מול הפלשתינים, מנסים לייצר שיח ולא כפייה, ודווקא מול החרדים הכוונה היא לייצר לכאורה כפייה? ח"כ וילף קובעת בתגובה שגם מול הפלשתינים השיח לא היה מעלה דבר אלמלא כוחו של צה"ל, כלומר כוח הזרוע המופעל במקביל לשולחן המו"מ.
לטעמה יש לשלב הידברות לצד העמדת כוח פוליטי שיאמר ש"לא נמשיך לממן את מי שאינם שותפים מלאים בנטל של החברה הישראלית".
וילף מבהירה שהיא נכונה להתגמשות באופן השירות בצה"ל והפיכתו לשירות אזרחי, במידה וזהו אכן המוקש המרכזי העומד מול פניו של הציבור החרדי בדרכו להשתלבות והתערות חברתית ותעסוקתית בחברה הישראלית כולה.