המשטרה מודיעה שהמסמך מזויף, אבל לנו לא נעים מאמנון...
יש אנשים מושלמים שאף פעם לא טועים, ויש גם עיתונאים כאלה. הם אף פעם לא טועים, הם תמיד יודעים הכול, התחקיר שלהם תמיד מצוין, מעולה ומעמיק והם תמיד עומדים בכללי האתיקה העיתונאית. הם תמיד בסדר. אחד כזה הוא אמנון אברמוביץ'. הוא תמיד צודק, הוא לעד יחשב מבכירי העיתונאים והתחקירנים בארצנו, גם כשמתברר שהוא הפריח כאן מהומת עולם על בסיס מסמך מזויף.
מאז החלו להישמע פקפוקים באשר לאותנטיות של מסמך גלנט, או מסמך ארד - איך שלא תקראו לזה, מאז שאייל ארד לא הסתפק בקביעה שמדובר במסמך מזויף, אלא גם הגיש תלונה במשטרה והוכיח רצינות, עלו בזה אחר זה פרשני ערוץ 2 וערוצי הלוויין שלו כדי להסביר למה גם אם המסמך הזה מזויף עדיין מדובר בפרשה חמורה, דרמה, רעידת אדמה של ממש, לא פחות.
אם זה היה בכלי תקשורת אחר היינו רואים את המתחרים מייצרים כותרות כמו "זה סקופ זה? זה פלופ", או "אומר זאת כך יונית: חירטטתי לך", אבל פתאום כולם מנומסים.
אז בואו נאמר את הדברים בצורה גלויה ופשוטה: אם המסמך הזה מזויף, וככל הנראה הוא אכן כזה, מה שחמור כאן ומה שבאמת ניתן להגדיר כרעידת אדמה בסיפור הזה זה הקלות הבלתי נסבלת שבה ערוץ תקשורת מרכזי מבשל לנו פרשיה שלא הייתה ולא נבראה, מסתמך על איזה נייר שמישהו הדפיס, ולא מסתפק בכך אלא דואג לנו לפימפום אינסופי של האירוע המפוקפק הזה תוך הכפשה גורפת של כל צמרת צה"ל.
מה שעוד חמור כאן הוא שעדיין ימשיכו בארצנו שטופת התקשורת להגדיר את אמנון אברמוביץ' כאורים ותומים בכל דבר ועניין. בעוד שבוע שבועיים, כשהפרשה המצ'וקמקת הזו תישכח, אברמוביץ' ינער את החליפה ויצא מהאירוע טפלון מוחלט אל האולפן הבא לדווח לכם על הפרשה הבאה, וכולם יכרו אוזן גם לדברים האלו בהערצה ויאמרו לעצמם 'שמעתם? אברמוביץ' אמר! ואם הוא אמר הוא יודע'. בעוד שנה או שנתיים מה שישאר מהפרשה הזו הוא המונח 'מסמך גלנט'. אף אחד לא יזכור מה באמת היה כאן, או בעצם מה לא היה כאן, ממש כמו שכולם זוכרים את המונח 'בראון חברון' למרות שהוברר בסוף שמכל "הגילוי" ההוא של איילה חסון לא נותר בסוף לא בראון ולא חברון, אלא אולי 'חסון בראון'.
אז בואו נאמר את הדברים בצורה פשוטה וברורה, ונשתדל לזכור את זה גם בעתיד: סיכומה האמיתי של הפרשה הוא שמישהו פשוט עבד על אמנון אברמוביץ', (וכן, גם על רוני דניאל, אבל אליו מתייחסים כאל עיתונאי מדווח ולא כאל פרשן, ולכן נעזוב אותו לפי שעה).
אברמוביץ' היה אמור לרדת באופן מהיר מאוד ממעמד האליל של מיד לאחר שנחשף הקוד האתי-עיתונאי שלו כשקבע שצריך לאתרג את שרון בשל מדיניותו. היינו אמורים להבין שיש בעייתיות לא פשוטה בעיתונאיותו, אבל לא. אצל אמנון זה אחרת.
אם זה היה בכלי תקשורת אחר היינו רואים את המתחרים מייצרים כותרות כמו "זה סקופ זה? זה פלופ", או "אומר זאת כך יונית: חירטטתי לך", אבל פתאום כולם מנומסים. לא כותבים ולא מדברים ככה. יודעים למה? מאוד פשוט: ליותר מדי עיתונאים בישראל יש באיזה תא קטן במוח מגירה שבתוכה מסתתרת תקווה שיום אחד הוא יוזמן אל החשיפה הגדולה (והכסף הגדול) של ערוץ 2, ושם, הוא ייתן את המכה המקצועית שלו. כותרת נגד סקופ של הערוץ הזה גונזת את החלומות הללו, גם אם הסקופ ההרסני הזה הוא הרבה פחות מברווז צולע.
כזו היא דמותה של התקשורת בישראל וכדאי שנזכור את זה לפני הסקופ הבא של אמנון, ולא רק שלו.