שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא החליט לבטל את החלטת המדינה שהתנגדה להליך של "איחוד משפחות" בין ערבי תושב הרש"פ וערביה המחזיקה בתעודת זהות כחולה, תושבת הכפר ג'ת.
השופט ביטל את החלטת המדינה וקיבל את עתירתו של ג'האד נצאר לקבלת היתר שהיה ישראלי שיאפשר לו כניסה ושהות מחוץ לשטחי יהודה ושומרון. השופט נתן צו המורה למדינה לאפשר את המשך הליך איחוד המשפחות ולתת לו היתר כניסה שיוכל להיבחן מעת לעת ע"י גורמי הביטחון, תוך שמירה על סמכותם לנקוט בכל הליך נדרש במידה ויתברר שהעותר עוסק בפעילות אסורה או שיש מידע חדש לפיו נשקפת סכנה לשלום אזרחי ישראל מכניסתו לתחומי מדינת ישראל, כלשון השופט.
מדוברות בית המשפט נמסר כי ההחלטה הראשונית התקבלה על אף החלטת משרד הפנים, המבוססת על המלצת השב"כ, שלא לאשר את כניסת ג'יאהד נאצר לישראל. עוד מציינים בדוברות בתי המשפט כי למרות ההחלטה המשיך המפקד הצבאי להעניק לנאצר היתרי כניסה לצרכי מסחר ו"למעשה המשיך העותר להיכנס לישראל בניגוד להחלטת המדינה ואולם על פי היתר מהמפקד הצבאי".
נאצר המשיך לעתור נגד המדינה בטענה שזו אינה מקבלת את הנחית בית המשפט ומבזה את הכרעתו. בהחלטה שניתנה קבע בית המשפט אגב ביקורת על התנהלות המדינה, כי ההליך הנכון בו על העותרים לנקוט הוא בדרך של הגשת עתירה חדשה. בהתאם הוגשה עתירה זו.
העותרים טענו כי למעשה נערך להם שימוע למראית עין. המדינה טענה כי לא נפל פגם בהליך השימוע, שכן העותר היה מיוצג בהליך השימוע ע"י עו"ד ויכול היה להעלות כל טענה כפי שימצא לנכון וכי המניעה הביטחונית בעטיה סורבה בקשת העותרים מבוססת על מידעים המספקים תשתית ראייתית מספיקה לצורך קבלת ההחלטה המנהלי.
בהכרעתו פסק השופט שפירא כי "המדינה לא שקלה את השיקולים הנדרשים לשם החלטה שעניינה הפסקת הליך מדורג במסגרת של איחוד משפחות ומתן החלטה לאיסור כניסת העותר לישראל". כמו כן קבע כי "במסגרת השימוע שנערך ובמסגרת בחינת הנתונים לא נבחנו הטענות בדבר מרכז חייו ועדכניות המידעים בעניין מעורבותו בפעילות של יצור אמל"ח, כפי שיוחס לו בשימוע, או בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לסכן את בטחון המדינה או את שלום הציבור".
השופט הוסיף כי הצביע כבר בפסק הדין שבעתירה הראשונה על הפער שבין עמדת השב"כ לבין עמדת גורמי הצבא, כאשר כזכור היד האחת אוסרת את כניסת העותר לישראל ואילו היד השנייה מעניקה לו את ההיתר. "העובדה כי גם לאחר מכן נמשכת אותה תופעה ובפועל לא מצטבר כל מידע חדש המצביע על סיכון מעצם כניסת העותר לישראל, כל אלו מצביעים על כך שלמניעה הביטחונית הנטענת אין בסיס מוצק המצדיק את הפסקת הליך איחוד המשפחות, זאת כאשר נערך האיזון בין השיקול הביטחוני לבין השיקול המשפחתי הפרטני, איזון שכאמור לא נשקל כלל במקרה זה".
עם הכרעתו הוסיף השופט שפירא והבהיר כי אין בפסק הדין משום סופיות דיון באופן המונע מגורמי הביטחון למלא אחר חובתם ולהמשיך ולבדוק אם יש בכניסתו של נאצר כדי לסכן את שלום הציבור.
בנוסף קבע כי המדינה תישא בהוצאות העותרים בסכום של 25,000 ₪ שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.