שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה ד"ר עדי זרנקין, דחה את תביעתה של חברת 'הידרו-נע' מרמת גן נגד חברת סאן הייטק בע"מ מחיפה ומשרד הביטחון בטענה שאלו הפרו זכויות יוצרים על פטנט לפריצת דלתות ללא חומר נפץ.
מדובר בפטנט ישראלי הרשום על שם חברת 'הידרו-נע' והוכר כ 'ערכה לפריצה קרה', זאת כיוון שאין בו שימוש בחומרי נפץ או אש לצורכי פריצת דלתות נעולות. על אף שלחברה רישום פטנט קבע השופט כי חברת סאן הייטק לא הפרה את הפטנט הרשום וגם לא את המדגם, שלא היה חדש או מקורי, והיו מוצרים קודמים לו שפורסמו בישראל. כמו כן קבע כי משרד הביטחון רשאי היה לפרסם את האיפיון הטכני של הפורץ שהינו פרי הניסיון המצטבר בצה"ל, במכרז שפרסם לרכישת הערכה.
ראשית הפרשה במכרז שפרסם משרד הביטחון להצעות פורצים מהסוג המדובר. הנתבעת, סאן הייטק, היא זו שזכתה במכרז בהיות הצעתה ההצעה הזולה ביותר שעמדה בדרישות המכרז.
חברת הידרו-נע לא השלימה עם תוצאות המכרז והגישה עתירה מנהלית כנגד הזכייה של חברת סאן הייטק. תביעה שכאמור נדחתה.
במסגרת תביעה זו טענה עתה הידרו-נע שמערכת סאן הייטק הפרה את הפטנט והמדגם שלה וכי משרד הביטחון חבר לחברת 'סאן הייטק' במעשה ההפרה, כאשר הטענה היא שמשרד הביטחון מסר לסאן הייטק את הפורץ שלה, על מנת שהיא תעתיקו, ואף מסר לה השרטוטים הרלבנטיים החומרים והתוכניות, שיש להידרו-נע קניין רוחני בהם על פי טענתה וכתוצאה מכך גם משרד הביטחון אחראי להפרת הפטנט שלה.
לעומת התביעה טענה חברת סאן היטק כי ההמצאה המתוארת בפטנט של התובעים לא הייתה כשירה לקבלת פטנט כיוון שלא הייתה חדשה ולא הייתה בה התקדמות המצאתית לעומת מה שהיה קיים בתחום ביום הגשת הבקשה לפטנט, כי היא גם פורסמה בעבר ואינה חדשה ובנוסף, סאן היטק גם לא הפרה את הפטנט.
השופט, ד"ר זרנקין, קבע כי ההתנהלות של הידרו- נע אל מול רשם הפטנטים הייתה בעייתית מאד, שכן היא נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים על קיומם של מוצרים דומים הנמצאים בשוק מזה שנים, והוא רשם את הפטנט על שמה על בסיס מידע חסר.
למרות האמור השופט לא ביטל את הפטנט, שכן קבע כי בהמצאת חברת הידרו-נע קיים רכיב של טבעת מסתובבת שיתכן ויש בו משום חידוש המצאתי.
יחד עם האמור, קבע השופט שהפטנט לא הופר ע"י חברת סאן הייטק שכן המוצר שלה אינו כולל את הטבעת המסתובבת שמצוי בפטנט התובעת, ואין בו משום הפרה מילולית של הפטנט וגם אין הו הפרה של עיקר ההמצאה, עפ"י תורת האקוויוולנטים. לכן התביעה על הפרת הפטנט נדחתה.
בקשר לטענה על הפרת המדגם, קבל השופט זרנקין את טענת הנתבעת שהמוצר לא היה כשיר להירשם כמדגם, כי הוא בעקרו התקן מכני הנעדר כל אלמנט עצובי מעבר לאלמנט המכני טכני שבו. עוד קבע השופט שאין לומר שהמדגם הוא חדש או מקורי שכן לפני רישומו כבר היו מוצרים זהים באותה צורה וכן שכבר נתפרסם בישראל קודם לרישומו של המדגם.
כמו כן נדחתה טענת התובעת הידרו-נע בדבר גניבת עין מצדה של הנתבעת וכן תביעתה להשבה בגין העתקה כביכול של מוצר התובעת .
כאמור עוד קבע השופט זרנקין כי התביעה נגד משרד הביטחון אין בה ממש וכי משרד הביטחון היה רשאי לפרסם את האפיון הטכני של הפורץ שהוא פרי הניסיון המצטבר בצה"ל ולא היה בפרסום המכרז כל הפרה של זכויות קניין רוחני של התובעת. עוד נקבע כי נראה שהתובעים בעצמם לא סברו בזמן אמיתי, כשפורסם המכרז, שמדובר בפגיעה בזכויות הקניין הרוחני שלהם שכן הם לא העלו כל טענה כנגד זה לא בעת פרסום המכרז ולא בהליך העתירה המנהלית שהגישו על מנת לבטל תוצאתו.
לאור האמור התביעה נדחתה, רשום המדגם בוטל והתובעים חויבו לשלם הן לחברת סאן הייטק והן למשרד הביטחון 30,000 ₪ והוצאות .