ד"ר אפרים אסכולאי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחה לגרעין האיראני סבור שלא הכור בבושהאר שהחל לפעול בשבת האחרונה הוא שצריך להטריד את העולם שכן מדובר בתחנת כוח גרעינית עם מאפיינים של תחנה כזו והדלק שיהיה בה אמור לחזור לרוסיה ולא להישאר באיראן. עוד אומר אסכולאי ביומן ערוץ 7 כי דלק זה אינו מקור לפלוטוניום באיכות צבאית. עוד הוא מציין כי כדי להפריד את הפלוטוניום מהדלק המוקרן זקוקים האיראנים למפעל גדול שלפי שעה אין להם כמותו.
באשר לרמת הוודאות שאכן אין לאיראנים כור שכזה אומר אסכולאי כי הערכתו נאמרת בדרגת ביטחון גבוהה למדי. "לא קל להסתיר מפעל כזה והעברה של הדלק למפעל כזה לא ניתנת להתבצע בחשאי", אומר אסכולאי המוסיף ומציין כי דלק זה מצוי בפיקוח הסוכנות לאנרגיה אטומית ובפיקוח הרוסים שאינם מעוניינים שהתהליך יתרחש באיראן אלא אצלם. "האינטרס הרוסי בנושא הכור בבושאהר הוא הפיקוח והדברים אינם סותרים את ההסכמים בינם לבין האיראנים".
לדבריו המסלול המדאיג באמת הוא המסלול של העשרת האוראניום, מסלול בו ממשיכים האיראנים למרות הסנקציות והאיומים.
בימים האחרונים פרסם אסכולאי סדרת שאלות שראוי לשאול טרם תחילת המו"מ עם איראן ובהן השאלות: האם יוגבלו השיחות לנושא הדלק הדרוש לכור המחקר בטהראן? במקרה של החלפה, האם יבוצעו העשרת האורנים לדרגה של 20% ולאחר מכן ייצור הדלק לכור המחקר בטהראן (TTR) על האוראניום המועשר שיסופק ע"י איראן? האם תחדל איראן מתהליך העשרת האוראניום שלה לדרגה של 20%? האם תעביר איראן את המלאי שלה של אוראניום המועשר בדרגה של 20% כחלק מן ההסכם? ושאלות נוספות.
ד"ר אסכולאי מציין שמדובר בשאלות הנוגעות להיבטים טכניים המבטיחים שאכן לא תהיה העשרה צבאית ולא תהיה העשרה בכלל אצל האיראנים. "העניין הוא להביא את האיראנים להסכמה לכך באיום ובפיתוי כלשהו".
עוד ציין כי לפי שעה מסרבים האיראנים לדון בכלל בשאלות אלה ובמו"מ כשלהו, אולם שאלות אלה תצטרכנה להישאל ביום מהימים. להערכת אסכולאי המערב כיום מפוכח יותר מבעבר ועל כן הוא לא ייתן, כפי שהיה בעבר, לאיראן להסיט את תשומת הלב של העולם לכור הדלק. "היום אם יתחדשו השיחות המערב לא יתמקד רק בנושא הזה. אם יתמקד רק בכך המצב לא יהיה טוב".
עם זאת הוא מוסיף ומדגיש כי ללא הסכמה רוסית וסינית לסנקציות הרי שהמהלך מאבד את האפקטיביות שלו. לטעמו אם הסנקציות אינן חריפות ביותר הרי שהן מאבדות את ערכן ואפילו להיפך, סנקציות מופחתות מאפשרות לאיראן להתרגל למצב לקראת סנקציות חריפות יותר.