לקראת ראשית הדיונים המדיניים מול הרש"פ שוחחנו ביומן ערוץ 7 על הסרט 'למען הנכבה' אותו ערך העיתונאי והתחקירן דוד בדין, סרט שיוצג מחר בגבעת הקפיטול בפני מספר חברי קונגרס ובכירים אמריקאיים, ובו ראיונות עם בכירים ברש"פ, מנהלי בתי ספר, מורים ותלמידים פלשתיניים הקובעים בקולם כי היעד עבורם הוא השיבה לאדמות באר שבע, אשקלון ואשדוד.

את עיקר ביקורתו מפנה בדין כלפי ארגון אונר"א, ארגון הסעד של האו"ם המטפל בסוגיה הפלשתינית, ובין השאר גם אחראי על מוסדות החינוך ברצועת עזה ובמחנות הפליטים ביו"ש. "אונר"א מציינת את הנכבה בשיתוף הרש"פ", קובע בדין. "זה נושא מרכזי בלימודים של הרש"פ", הוא מוסיף ומזכיר ראיון המופיע בדרכו ובו נראית שרת החינוך הפלשתינית כשהיא מספרת על תכנית הלימודים המשותפת לרש"פ, לחמאס ולאונר"א, תכנית בה לא מופיעה כלל ישראל כקיימת.

כדי לצלם את הסרט שיגר בדין, מנהל סוכנות הידיעות 'מקור ישראלי' ומנהל מרכז המחקר לחקר מדיניות המזרח התיכון, צוות טלוויזיה מקצועי שראיין מורים, מנהלים ותלמידים המדברים על המאבק המזוין נגד ישראל כיעד חינוכי ערכי בדרך לשחרור אדמות תש"ח. "כשכולם מדברים על יהודה ושומרון הם מדברים על כל הארץ", אומר בדין המזכיר ראיון שקיים עם יאסר ערפאת ובו שאל את יו"ר הרש"פ ומנהיגה אם יסכים לריבונות ישראלית בלוד וברמלה. "ערפאת אמר לי שהוא לא יסכים לדבר כזה כי מדובר בהתנחלות בלתי חוקית. לעומתם מקומות כמו אפרת וגוש עציון נחשבים התנחלות סתם".

לטעמו של בדין זו בדיוק הסיבה שעל חורבות הישובים בגוש קטיף לא הוקמו שכונות ולא שוכנו פלשתינים ממחנות הפליטים. להערכתו ניתן היה לשכון במקומות אלה כרבע מיליון פלשתינים, אולם הנהגתם מעדיפה להותיר אותם במצבם כדי להמשיך ולשמר את השאיפה לאדמות תש"ח. "לא מיישבים אותם כי זו לא האדמה שלהם. האדמה שלהם זה אשקלון, זה באר שבע ואשדוד, כפי שהם אמרו לי", אומר בדין הקובע כי לנוכח עמדה נחרצת וברורה זו "גם פינוי של יהודה ושומרון עד הסנטימטר האחרון לא יספק אותם כי זה לא מספק להם את הסחורה".

בסרט המדובר 'למען הנכבה' שהופק במהלך חודש מאי האחרון, מרואיין גם השר דון מרידור הרואה בחומרה רבה את החזון העולה מבין דפי ספרי הלימוד הפלשתיניים, וקובע כי אם נמשכת מגמה זו של הסתה למאבק אלים עד להשבת אדמות תש"ח הרי שאין מקום לתהליך שלום כלל ועיקר.

בדין סבור שכדי לברר את העמדה הפלשתינית האמיתית בראשית המו"מ המדיני יש צורך בדרישה פשוטה והיא ביטול החינוך לשיבה, ביטול החינוך למאבק מזויין, ביטול החינוך המעודד שאהידים וביטול הנצחת הפליטים. לטעמו די יהיה בכך כדי לראות עד כמה נחרצת הסרבנות הפלשתינית.

בסרטו מצולמים בין השאר קירותיו של בית ספר של אונר"א כשעליהן דמות דיוקנה של מחבלת שביצעה פיגוע התאבדות והייתה מיוצאי בית הספר. כך גם דמותו של מחבל נוסף המצויר בענק על קירות בית הספר. מנגד באונר"א מגיבים להאשמות שמטיח בהם בדין במספר דרכים כשגולת הכותרת של דבריהם היא שהוא שקרן. "יש להם דוברים שונים במערכת יחצ"נות שעולה להם עשרה מיליון דולר, וכל הדוברים אומרים שאני שקרן. דובר אחד אמר שהתמונה לא בבית הספר. חשבתי שסייידו את הקיר ועשו תשובה ושלחתי צלמת שסיכנה את חייה, אבל הכול היה אותו דבר. דובר אחר אמר שלא מדובר בבתי הספר שלהם, בהזדמנות אחרת אמרו שהם לא מלמדים בכיתה י"ב למרות שצולם טקס לציון מתאבדת שלמדה אצלם. מבחינתם כל תירוץ אפשרי".

עוד מוסיף בדין ומספר על מיצג המופיע גם בסרטו ובו בסמוך למשרדי אונר"א מופיע שער בדמות פתח מנעול ומעליו מפתח במשקל 2 טון ומשמעותו הברורה היא הדבקות ברעיון השיבה, רעיון המצוין שוב ושוב במפתחות ישנים המוחזקים בידי הפלשתינים כאות לתקוותם לשוב לבתים בכפרי תש"ח.

ואיך בכלל מכניסים מצלמות למקומות שכאלה מבלי להיפגע על ידי שוכני מחנות הפליטים? בדין מסביר את הדבר בהסבר פשוט: "מצלמה עבורם היא דבר קדוש. הם לא מאמינים שמישהו יצלם משהו נגדם".

מוסיף ומספר בדין כי כשהוצגו הסרטים בארץ ובעולם אמר שמעון פרס, בהיותו אז שר החוץ, כי מדובר בסרטים מפוברקים, אולם היה זה דווקא יאסר עראפאת שקבע שהם אותנטיים לחלוטין. עוד הוא מזכיר כי עד היום לא בוטלה האמנה הפלשתינית, ואף הסכם אוסלו לא אושר על ידי המועצה המחוקקת הפלשתינית כמתחייב בחוק הפלשתיני, אולם בישראל מעדיפים להתעלם.