פרקליטות המדינה הגישה היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על החלטת שופטי השלום לבטל את כתב האישום נגד הרשקוביץ, ששימש לטענת הפרקליטות, זרועו הארוכה של הנגבי וניצח על עשרות מינויים פוליטיים.
הרשקוביץ שימש יועץ בכיר לשר צחי הנגבי, ולימים מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. על פי קביעת בית המשפט פעל הרשקוביץ, בצוותא עם השר הנגבי, באופן שיטתי ומתוכנן כדי להביא לקבלתם לעבודה של, כ-115 אנשים בעלי זיקה לשר, במובן זה שהשתייכו לקבוצת "חברי מרכז הליכוד" (או מקורביהם), שבהם היה גורלו הפוליטי תלוי.
בפרקליטות מציינים כי "ייחודה של פרשה זו אינו רק בהיקפה הנרחב, חסר התקדים, של הפעלת סמכויות השניים כשליחי הציבור לשם הענקת משרות שירות הציבור למקורבים, אלא גם במניע האישי והישיר של השר הנגבי, ושל המנכ"ל בשליחותו, לפעול בדרך זו כדי לקדם את מעמדו האישי של השר בין חברי מרכז המפלגה שלו. השר הנגבי הציב לעצמו מטרה ברורה לצבור יוקרה בין חברי מרכז המפלגה שלו על מנת שאלה ישיבו לו כגמולו בבחירות המוקדמות, והשניים פעלו ברציפות, מיום כניסתם לתפקידיהם ועד לתום כהונת הנגבי כדי לממש מטרה זו".
לדברי הפרקליטות "משתי בחינות אלה, היקפה של התופעה והניסיון לקדם בדרך המינויים את עתידו הפוליטי של השר באמצעות מתן טובת הנאה ישירה לחברי הגוף הבוחר, מתייחדת פרשה זו מכל שהיה מוכר וידוע על התנהלותם של שרים בעבר במסגרת התופעה שהייתה מוכרת כתופעת "המינויים הפוליטיים". בפרשה זו, בשונה מאחרות בתחום המינויים, הוכח קשר ישיר ומובהק שבין מינויים שיטתיים לבין קידום נקודתי וישיר של האינטרס האישי של השר הממנה".
בפרקליטות מציינים כי שאלת הגשתו של ערעור בפרשה זו אינה מתמקדת רק בהשלכות הרוחב המשפטיות שלעיל, אלא גם בבחינה קונקרטית של חלקו האופרטיבי של הרשקוביץ באירועי פרשה זו על כל שלבי התרחשויותיה. מדובר בפרשה בעלת חשיבות רבה, חמורה בנסיבותיה, שבה נקבע ע"י בית המשפט כי שר ומנכ"ל פעלו בדרך המהווה עבירה על החוק במשך שנתיים, תוך שעשו שימוש במשאבים ציבוריים לתועלתו האישית של השר. אכן, בכירותם של השניים והיקפה הרחב של העשייה המתמשכת המהווה עבירה של הפרת אמונים, מצדיקים לכשעצמם את מיצוי הדין בפרשה זו.
לאור הנימוקים האמורים ולאחר שמכלול השיקולים הובא בחשבון הוחלט להגיש את הודעת הערעור ולהביא את הפרשה לדיון בפני ערכת הערעור.
הרשקוביץ שימש יועץ בכיר לשר צחי הנגבי, ולימים מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. על פי קביעת בית המשפט פעל הרשקוביץ, בצוותא עם השר הנגבי, באופן שיטתי ומתוכנן כדי להביא לקבלתם לעבודה של, כ-115 אנשים בעלי זיקה לשר, במובן זה שהשתייכו לקבוצת "חברי מרכז הליכוד" (או מקורביהם), שבהם היה גורלו הפוליטי תלוי.
בפרקליטות מציינים כי "ייחודה של פרשה זו אינו רק בהיקפה הנרחב, חסר התקדים, של הפעלת סמכויות השניים כשליחי הציבור לשם הענקת משרות שירות הציבור למקורבים, אלא גם במניע האישי והישיר של השר הנגבי, ושל המנכ"ל בשליחותו, לפעול בדרך זו כדי לקדם את מעמדו האישי של השר בין חברי מרכז המפלגה שלו. השר הנגבי הציב לעצמו מטרה ברורה לצבור יוקרה בין חברי מרכז המפלגה שלו על מנת שאלה ישיבו לו כגמולו בבחירות המוקדמות, והשניים פעלו ברציפות, מיום כניסתם לתפקידיהם ועד לתום כהונת הנגבי כדי לממש מטרה זו".
לדברי הפרקליטות "משתי בחינות אלה, היקפה של התופעה והניסיון לקדם בדרך המינויים את עתידו הפוליטי של השר באמצעות מתן טובת הנאה ישירה לחברי הגוף הבוחר, מתייחדת פרשה זו מכל שהיה מוכר וידוע על התנהלותם של שרים בעבר במסגרת התופעה שהייתה מוכרת כתופעת "המינויים הפוליטיים". בפרשה זו, בשונה מאחרות בתחום המינויים, הוכח קשר ישיר ומובהק שבין מינויים שיטתיים לבין קידום נקודתי וישיר של האינטרס האישי של השר הממנה".
בפרקליטות מציינים כי שאלת הגשתו של ערעור בפרשה זו אינה מתמקדת רק בהשלכות הרוחב המשפטיות שלעיל, אלא גם בבחינה קונקרטית של חלקו האופרטיבי של הרשקוביץ באירועי פרשה זו על כל שלבי התרחשויותיה. מדובר בפרשה בעלת חשיבות רבה, חמורה בנסיבותיה, שבה נקבע ע"י בית המשפט כי שר ומנכ"ל פעלו בדרך המהווה עבירה על החוק במשך שנתיים, תוך שעשו שימוש במשאבים ציבוריים לתועלתו האישית של השר. אכן, בכירותם של השניים והיקפה הרחב של העשייה המתמשכת המהווה עבירה של הפרת אמונים, מצדיקים לכשעצמם את מיצוי הדין בפרשה זו.
לאור הנימוקים האמורים ולאחר שמכלול השיקולים הובא בחשבון הוחלט להגיש את הודעת הערעור ולהביא את הפרשה לדיון בפני ערכת הערעור.