לפני כחודש חתם מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס את כתיבתו של דו"ח מיוחד העוסק ברמת האכיפה של החוק בהר הבית.
הדו"ח הוגש לוועדה מיוחדת לביקורת בענייני ביטחון, ועדת משנה בועדת החוץ והביטחון בראשות חבר הכנסת עתניאל שנלר, ואולם עד כה לא נודע בציבור מה יש בו באותו דו"ח עלום שיתכן וכולל בתוכו כמה מחדלים חמורים ואזלת יד של רשויות המדינה מול המשך השליטה הכמעט מוחלטת של הוואקף במתרחש בהר הבית. ביומן ערוץ 7 ביקשנו לקבל מח"כ שנלר הסברים באשר לסודיות התמוהה של הדו"ח הזה.
יצוין כי לפני מספר שבועות התראיין חבר הוועדה, ח"כ זבולון אורלב בראיון לעיתונאי עצמאי ואמר כי לאחר שקרא את הדו"ח המלא הוא אינו מוצא סיבה להסתיר את הנתונים המופיעים בו, וכי המרוויח היחיד מהסתרת הנתונים הוא הוואקף עצמו, שממשיך לעשות במתחם ההר כבשלו ללא אכיפה וללא דין וחשבון לרשויות בישראל, כנדרש בחוק.
בראיון לערוץ 7 אומר ח"כ שנלר כי חשאיותו של הדו"ח אינה נובעת מהחלטה שלו, אלא מהחוק הקובע כי כל עוד לא שחררה הוועדה את הדו"ח לפרסום הרי שהוא אמור להישאר חשאי. "מבקר המדינה, כשהוא מפרסם דו"ח בעל רגישות הוא מביא אותו לוועדה בראשותי ואנחנו מחליטים מה לפרסם ומה לא. החוק קובע שכל עוד לא שחררנו את הדו"ח הוא חסום לפרסום".
ובכל זאת, מי שמחליט אלו חברי הועדה בראשה עומד שנלר. אז אולי הגע הזמן להחליט? שנלר סבור שבהחלט כן ומבטיח שבישיבה הבאה של הוועדה, ככל הנראה בשבוע הבא, יוחלט אילו חלקים מהדו"ח ייחשפו ואילו לא. להערכתו רובו ככולו של הדו"ח יהיה גלוי לעין, כלשונו.
שנלר מדגיש שחלקים הנוגעים לרגישויות מדיניות ולפעילות אופרטיבית הנוגעת לאבטחה ולביטחון לא יפורסמו. "כל השאר ראוי שעם ישראל יידע".
באשר לתוכן המסמך מקפיד שנלר שלא לחשוף פרטים ומידע, אולם מדגיש שהמבקר עסק בשאלת שמירת המדיניות עליה החליטה ממשלת ישראל, ואין בו חיווי דעה באשר לעצם המדיניות. המשמעות היא שאין חוות דעת באשר לעצם האיסור לתפילה יהודית במתחם ההר, החלטה אותה מגדיר שנלר כ"בושה לעם ישראל".
עוד התייחס חבר הכנסת שנלר למגעים המדיניים וקבע כי בהיות ירושלים חלק בלתי נפרד מההסדר המדיני, והדו"ח המדובר עלול לקבע מצב שאינו נוח לישראל, ואם רוצים לשנות את הסטטוס קוו, ורוצים לממש את אחיזתנו על הר הבית צריך להיזהר מכל ביטוי המופיע באופן רשמי בדו"ח המבקר, ולכן נהיה זהירים בפרסום".
במהלך דבריו על הר הבית אמר חבר הכנסת שנלר שעל הר הבית היה בית מקדש ויהיה בית מקדש, משפט שסביר להניח לא כל חבריו למפלגה יאהבו לשמוע, אולם אותו זה לא מטריד. "ירושלים מאוחדת שלנו הייתה ושלנו תהיה, וגם אם לא יאהבו אותי במפלגתי: אם ירצו לקחת ממני את ירושלים העתיקה, את לב ליבו של העם, אני מעדיף מלחמה עם ירושלים מאשר שלום בלי ירושלים".