מחלקת ייעוץ וחקיקה (ייעוץ) הפיצה היום תזכיר חוק להקמת בתי משפט שלום לעניינים מינהליים. הצעה זו, היא שלב נוסף בתהליך בניית מערכת לשפיטה בעניינים מינהליים, המורכבת משלוש ערכאות, תהליך אשר החל בשנת 2000, בחקיקת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, אשר מכוחו הוקמו המחלקות המינהליות בבתי המשפט המחוזיים.
מטרתה של הצעת החוק להסמיך את בתי משפט שלום לדון בעניינים המינהליים כפי שיקבע בחוק. בהתאם לתזכיר החוק בתי משפט השלום ידונו בעניינים אלה באותו אופן ובהתאם לאותן עילות, סמכויות וסעדים לפיהם דנים בית המשפט הגבוה לצדק ובתי המשפט לעניינים מינהליים, בעניינים המינהליים שבתחום סמכותם ועל-פי סדרי דין במתכונת דומה לסדרי הדין הנהוגים בבג"צ.
כבר במועד חקיקתו של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, נקבע כי העברת העניינים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לבתי המשפט המחוזיים, תיעשה בצורה הדרגתית ומבוקרת, תוך שמירת ייחודו של המשפט המינהלי, המהותי והדיוני, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתו רבת השנים של בג"צ. העברת העניינים המינהליים שהיו נדונים בבג"צ לבית המשפט המחוזי כאמור באותו חוק, היוותה שלב ראשון בתהליך, וכבר בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי בשלב מאוחר להעברה זו תיבחן האפשרות להקמת מחלקות מינהליות גם בבתי משפט השלום.
מאז חקיקת החוק העיקרי בשנת 2000, הועברו סמכויות נרחבות בעניינים מינהליים, בעיקר עניינים שהיו נתונים לסמכותו של בג"צ, לסמכות בתי המשפט המחוזיים בשבתם כבית משפט לעניינים מינהליים. כמו כן, הוסמכו בתי משפט לעניינים מינהליים לדון בעניינים נוספים אגב חקיקה חדשה שהסדירה סמכויות מינהליות בתחומים חדשים. כמות התיקים בבתי המשפט לעניינים מינהליים גדלה, הן מכוח ההסמכה החדשה, והן עקב גידול במספר התיקים בעקבות ההעברה. כמו כן, מתוך כלל העניינים הנדונים כיום בבתי המשפט לעניינים מינהליים, ישנם עניינים רבים אשר מבחינת מהותם, טיבם, ואף מבחינת שוויו הכספי של העניין הנדון בהם, מתאימים להיות נדונים בבית משפט שלום.
כעת, לאחר שחלף עשור מאז החלו בתי המשפט לעניינים מינהליים לפעול, סבורים במשרד המשפטים כי הגיעה העת להמשיך במהלך זה ולהשלימו על-ידי הקמת מערכת שיפוט מינהלי של שלוש ערכאות, תוך השוואת המודל המשפטי בארץ בנושא זה, למודל הנהוג במדינות אחרות בעולם, בעיקר במדינות יבשת אירופה, כגון גרמניה וצרפת, בהן קיימות מערכות נפרדות של בתי משפט מינהליים, של שלוש ערכאות, אשר להן הסמכות הייחודית לדון בעתירות נגד החלטות של רשויות השלטון.
בשלב הראשון מוצע בתזכיר כי בסמכות המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום ירוכזו שורה של עניינים מינהליים, המצויים כבר בסמכותם של בתי משפט השלום, כמו כן יועברו אליהם עניינים מוניציפאליים מסויימים, המצויים כיום בסמכות בית משפט מחוזי לעניינים מינהליים (ארנונות ורישוי עסקים).
הקמת המחלקות המינהליות בבתי משפט השלום, כמוצע בתזכיר החוק המוצע, תקדם את המטרות הבאות:
1. שיפור הנגישות וייעול הליכים - העברת הסמכות לבתי משפט השלום תביא לשיפור הנגישות של הערכאות המינהליות לאזרחים בכך שהעניינים שיועברו יידונו בפני ערכאה נגישה ומומחית בתחום, וכן לייעול ההליכים, והבהרה מה סדרי הדין החלים ואופן הדיון.
2. הפחתת עומס מבג"צ ומבימ"ש מחוזי לעניינים מינהליים - העברת עניינים מינהליים, מבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים לבית משפט השלום, תפחית מהעומס בו מצויה ערכאה זו, ותאפשר העברת עניינים מינהליים נוספים מבית המשפט הגבוה לצדק לערכאה זו.
3. פיתוח מקצועיות ומומחיות - ריכוז העניינים המינהליים, הנדונים כבר היום בבתי משפט השלום, במחלקה המינהלית ובפני שופטים מינהליים שיקבלו הכשרה מיוחדת בתחום זה, יביא לפיתוח מקצועיות ומומחיות בתחום המשפט המינהלי. חשיבות הקמת מחלקות שיאפשרו להתמחות שופטים בתחומים שונים, הודגשה גם בדו"ח הועדה לבדיקת המבנה והסמכויות של בתי המשפט, 1980, בראשות נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט מ' לנדוי, אשר המליצה אף היא, בין היתר, על הקמת מחלקות לעניינים מינהליים בבתי המשפט המחוזיים. התמחות זו בעלת חשיבות רבה לפיתוחו של המשפט המינהלי. נושא זה הודגש בעבר גם על-ידי השופט (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, בספרו, בו ציין כי יתרון מרכזי בריכוז השפיטה בעניינים מינהליים, במחלקה מיוחדת, יבטיח מידה של מומחיות בענייני המינהל הציבורי, וכתוצאה מכך ניתן יהיה לצפות להתפתחויות נוספות בתחום המשפט המינהלי.
4. שמירת ייחודו של המשפט המינהלי המהותי והדיוני, כפי שעוצב וגובש בדין ובפסיקתו רבת השנים של בג"צ - ריכוז העניינים במחלקה מינהלית בבית משפט שלום וקביעה שהם ידונו בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים יביא לכך שהעניינים המינהליים שבסמכות בית משפט השלום, יידונו בהתאם לכללי המשפט המינהלי ולפי סדרי דין מינהליים, ובכך יודגש אופיים המיוחד של ההליכים אלו ויתאפשר בירור המתאים לעניינים הנדונים בהם.