תפוח בדבש בהאיטי...

לאחר כארבע שעות נחתנו בהאיטי שם חיכה לנו נציג של האו"ם והקולונל האיטלקי ניקולה.

העלינו את הציוד האישי על משאית או"ם איטלקית ויצאנו לכוון הבסיס האיטלקי. קשה להתעלם בדרך מההריסות הרבות, ההזנחה והלכלוך ברחובות וכמובן מעשרות מחנות הפליטים לאורך כל הדרך. והדבר הקשה ביותר - אנשים עם מבט של ייאוש ובעיקר הילדים. ערומים, יחפים, מלוכלכים ובלויי בגדים.

הגענו לבסיס האו"ם האיטלקי וקיבלנו שני אוהלים עם כל הציוד והמון יחס ואהדה.

בימים הראשונים התחלנו הכשרה של לימוד נהלי האו"ם והמשימה, מול מרצים מהאו"ם בבסיס הניגרי של האו"ם.

כל כוח עימו חברנו לא הסתיר את הערצתו לכוחות הבטחון הישראלים להפתעתנו הרבה ולשמחתנו אפילו הניגרים קמו כשנכנסנו לכתה והצדיעו.

ביום השני הכרנו את נציגי את האו"ם איתם אנו פועלים וביניהם הירדנים שהפגינו אף הם יחס חם.

לאחר מכן פגשנו את סמפכ"ל האו"ם של מיניסוטה [כוחות האו"ם בהאיטי].

הסמפכ"ל הקנדי ערך לנו שיחה חמה בה לא הסתיר את שמחתו שאנחנו בכוחותיו, ואמר כי הוא מכיר את המשטרה הישראלית כמקצועית ובעבר כוחותיו בקנדה עברו אימון ע"י המשטרה. ושישמח אם יגיעו כוחות ישראלים נוספים.

הוסיף כי, כעת הוא רגוע מכיוון  שהוא יודע שאנחנו מקצוענים ולפיכך יכוון אותנו למשימות המורכבות ביחד עם האיטלקים.

התחלנו לעשות הכנת שטח עם האיטלקים ולהתארגן על הציוד המבצעי שהגיע רק בחמישי בערב.

המראות ברחובות מאוד עצובים, בכל מקום ילידים רוצים ממתקים או אפילו אוכל. כשאנחנו שותים בקבוק מים, עטים עלינו ילדים צמאים.

אי אפשר להתעלם , אי אפשר לא לתת למרות שזה טיפה בים ויוצר התקהלות מדי פעם.

השוטרים מוצאים את עצמם נותנים כסף, ממתקים אוכל ומים במוקדים שבהם אנו עומדים- קשה ועצוב מאוד.

ליד הבסיס האיטלקי ישנו ילד חסר - כל שישן בצינור הביוב בתעלה.

אחד הדברים הבולטים ביותר ומחממי הלב הוא היחס של האיטלקים אלינו. תוך ימים ספורים נוצר קשר חזק בין הגנרל האיטלקי ניקולה, הקצינים והשוטרים.  הדבר בא לידי ביטוי בבסיס עצמו ובשטח. אי אפשר להסביר את האווירה והקשר הזה. מאה ושלושים איטלקים אימצו אותנו אליהם עם המון אהבה ופרגון ואפילו הערצה. אנחנו  מתרגשים מכך בכל יום. הצענו לערוך אימון משותף לכוחות והם שמחו והסכימו מייד ואף ביקשו מאיתנו שעורי קרב מגע.

הלוגיסטיקה של האיטלקים פשוט ראויה וכמובן אנחנו נהנים מהמטבח האיטלקי. ביום השישי הראשון ערכנו קבלת שבת בחדר האוכל, כשלצידנו בשולחן ישב הגנרל והמפכ"ל האיטלקי שהגיע לביקור, הרמנו כוסית והענקנו להם שי מגן עם תבליט של ירושלים.

המשך יבוא....