חברת הכנסת מירי רגב מהליכוד נשמעת מהוססת כשהיא משיבה לשאלה לאן מפלגתה הולכת בימים הללו. לדבריה "כרגע אי אפשר לדעת לאן הדברים הולכים". היא סבורה שעל ראש הממשלה "להביא כל החלטה למשאל עם", וזאת על אף שאין חוק שיחייב אותו לעשות כן או הצהרה כלשהי שלו שבכוונתו לפעול בדרך זו.
באשר לעקרונות אותם יש לראות כמנחים את המו"מ המדיני אומרת רגב כי "צריך לעמוד על עמדות ברורות. לשמור על האינטרסים שלנו, לשמור על ירושלים, לשמור על הביטחון שלנו. כעת אנחנו יכולים לומר שהלכנו לקראת השלום וקיבלנו טרור. לא נחזור על כך".
רגב מספר על ביקור שקיימה עם משלחת חברי כנסת בטייוואן ושם מצאה כיוון מחשבה מדיני שיש לבחון דרכים לפתחו גם כאן מול הפלשתינים. "בין טייוואן לסין יש מתח גדול. סין לא רוצה שטייוואן תהיה עצמאית, ולמרות המתח הזה נשיא טייוואן ונשיא סין חתמו על אחד ההסכמים הכלכליים הגדולים ביותר לטובת אזרחי שתי המדיניות. הם החליטו שהם משאירים מחוץ להסכם את השאלות המרכזיות. החליטו שבינתיים לא מחליטים".
לטעמה של חברת הכנסת רגב יתכן ובמתווה זה טמון הסיכוי להסדר כלשהו מול הנהגת הרש"פ. "הבעיות לא יפתרו בשנה, ולכן אולי צריך להתחיל בתהליך כלכלי שיקרב בין העמים. להוציא את סוגיות הליבה מהדיון", אומרת רגב ומוסיפה: "המזרח התיכון אינו בשל לתהליכים דמוקרטיים. אי אפשר לכפות הסדר מדיני. כשכופים הסדר מדיני זה חוזר כבומרנג. אפשר ללכת עם אבו מאזן למו"מ כלכלי", היא אומרת ומקווה שכאשר יהיה לפלשתינים מה להפסיד בזירה הכלכלית השיח הכולל ייראה אחרת.
לשאלה כיצד ניתן לדבר על קשר כלכלי בעוד הרש"פ מחרימה תוצרת ישראלית והנהגתה שורפת תוצרת ההתנחלויות, משיבה רגב שאכן "אי אפשר להיות צבועים. צריך לדעת אם יש פרטנרים".
ומה באשר למגעים אותם מקיים נתניהו כעת עם הנהגת הרש"פ מתוך הכותרת שנקבעה בבר אילן 'שתי מדינות לשני עמים'? רגב אומרת: "אני סומכת על ראש הממשלה. הוא המנוסה מכולם להנהגת המדינה. אני מקווה שהוא יביא כל החלטה למשאל עם". עם זאת היא מציינת כי כבר כעת השיחות בין הצדדים אינן כפי שהיו בשבוע שעבר. "אנחנו רואים שהדרך ארוכה".
בהתייחסה לתאריך תום ההקפאה אומרת רגב כי עבורה תאריך זה הוא תאריך בו יוחל בבנייה מחודשת בכל חלקי יהודה ושומרון ואין מקום לתכתיבים ותנאים מוקדמים של אבו מאזן או אחרים. "אין סיבה להמשיך את ההקפאה בשום מקום". לדבריה אמנם מתן אשרות הבנייה נתון בידי שר הביטחון ברק, אך בהיות נתניהו העומד בראש הממשלה והקובע את מדיניותה הוא יהיה זה שיקבע כיצד לנהוג וגם ברק יצטרך לקבל עקרונות אלו.