חברת הכנסת עינת וילף ממפלגת העבודה סבורה שעל מפלגתה להפעיל את "כל הלחץ הנדרש כדי ששיחות השלום יימשכו".
בראיון ליומן ערוץ 7 מקפידה וילף שלא לשרטט קווים ברורים של מדיניות ליום שלאחר ההקפאה, אך לטעמה דבר אחד ברור: החלטה של נתניהו לשוב לבנייה בכל השטח היא אינה אפשרות כלל.
להערכתה של וילף לקראת תום תקופת ההקפאה יגיע נתניהו להחלטה שבפיה היא נשמעת קרובה להצעותיהם של השרים מרידור ואיתן. וילף מעריכה שלמרות האיומים הפלשתינים לא ימהרו לנטוש את המו"מ. "לא בטוח שיש יחס של אחד לאחד בין התהליך המדיני להקפאה".
"אני מעריכה שבסופו של דבר תימצא איזושהי נוסחה שתהיה מקובלת על כולם. מעריכה שיהיה שילוב של הסכמות מעל השולחן ומתחת השולחן, מהצד האמריקאי והפלשתיני תהיה נכונות לעצום עיניים ומהצד הישראלי יהיו דברים שייעשו בלי להכריז עליהם. בסופו של דבר זה יהיה שילוב של כל הדברים הללו".
עם זאת וילף אינה מגדירה את הערכתה כתכנית מרידור שכן היא מעדיפה שלא להתייחס למונח "גושים" כיוון שהגדרה שכזו תחייב לקבוע כבר כעת מהו "גוש" ומה אינו נחשב שכזה.
ומה באשר לאפשרות שנתניהו יודיע שבכוונתו לעמוד בהכרזותיו החוזרות ונשנות ולשוב לבנייה בשטח כולו כפי שהתחייב? לוילף התשובה ברורה: מציאות שכזו "היא לא אפשרות. אנחנו לא לבד כאן. יש כאן לחצים גדולים הרבה יותר מהלחצים של מפלגת העבודה. גם ראש הממשלה רוצה בהמשך תהליך. הוא אמר שהוא מתכוון למצוא פתרון. תפקידנו לוודא שהמסלול נמשך והצדדים זזים ככל שאפשר להמשך השיחות. אני לא רואה את הפיצוץ בשיחות קורה".
בהתייחסה ללחצים המופעלים על נתניהו מזכירה וילף בהקשר זה את האמריקאים, האירופים, האו"ם, ואף קולות מתוככי מפלגתו הקוראים שלא לשוב "לבנייה הירואית", כהגדרתה. "סך כל הלחצים הללו יוביל לאיזה שהן הבנות שיאפשרו את המשך התהליך".
ומה באשר לאפשרות המדוברת ולפיה נתניהו יודיע על תום ההקפאה אך ברק ימשיך את ההקפאה בפועל בהיותו הריבון בשטח מתוקף תפקידו כשר ביטחון? וילף מפזרת ערפל ואומרת: "כל דבר שיעבוד... מבחינתנו העיקר שהדברים יעבדו והשיחות יימשכו. איך בדיוק יקראו לזה ואיך זה ייראה בשטח זה הרבה פחות חשוב".