מאות רבות של פריטים ובהם חפצי קדושה, חלקם מחוללים, הגיעו לידי מוזיאון בית לוחמי הגטאות במסגרת מבצע 'בוידם'. רבים מהפריטים נוגעים לימים אלה שבין כסה לעשור. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם יוסי שביט, מנהל הארכיון במוזיאון, על הגילויים שממשיכים להגיע מדי יום לאנשי המוזיאון מבתים פרטיים של אזרחים.
לדבריו בין מאות הפריטים שהגיעו לשימור במוזיאון ניתן למצוא ברכות שנה טובה שנשלחו לראש גטו לודז', מרדכי רומקובסקי, ואליהם צורפו מכתבי חנופה שכל מטרתם היא להוכיח נאמנות לאיש שבכוחו היה לקבוע לא פעם מי לחיים ומי למוות.
בדבריו סיפר שביט כי בחלק מהמקרים מדובר בשירים של ממש שנכתבו לרומקובסקי, והיו גם שירים בעלי אופי ציני שבהם ביקרו הכותבים את נהלי החנופה הללו. שביט הקריא מתוך אחד ממכתבי החנופה הללו שנכתבו מועד בית הכנסת של הגטו ובו נאמר: "לכבוד אדוננו הנשיא החשוב ר' מרדכי חיים רומקובסקי יח'. בעמדנו על סף השנה החדשה הבע"ל מביעים אנו בזה לכבודך נשיאנו החשוב והחביב את תודתנו וברכתינו בעד עבודתך הפוריה הכי אחריותית בעד כל הגיטו בכלל ובעד בית כנסתנו בפרט. ישלח השי"ת את ברכתו במעשה ידיך ויחונן אותך בבריאת הגוף והנפש שתוכל להמשיך עבודתך הברוכה כשיטתך לטובת עדתנו. בשם כל מתפללי בית כנסתנו הננו מברכים אותך בברכת חתימה טובה ואריכת ימים".
שביט מספר על גטו זה שנועד להישאר לימים שאחרי השואה ונרתם לעבודה, אך רבים מאנשיו הושמדו, ובהם גם רומקובסקי שהיה מוקף באנשי כוח ושררה. שביט מספר על חבורה זו שנקראה 'אנשי העורף' על שהיו מלאי בשר. קבוצה זו, שאחדים ממנה שרדו, ידעה להתקרב למקומות שאיפשרו להם חיים טובים יותר. ובאשר לאותו רומקובסקי מספר שביט כי ידוע ש"היה לו כוח בכתיבת הרשימה של היהודים שיכנסו למשלוחים". הוא יכול היה להוציא מהרכבות שמות שחפץ בהם ו"יש שטענו שהפעיל את השפעתו שאנשים מסוימים יגיעו לרכבות מהר יותר מאחרים". מעמד זה מבהיר את תופעת מכתבי החנופה בערב ראש השנה של שנת תש"ב.
עוד מספר שביט על מוצג אחר שהגיע למוזיאון מאזרח והוא יומן שכתבה יהודייה מניצולות רכבת קסטנר ובו תיאור צריף שהפך על ידיהם לבית כנסת ושיחזור תפילת כל נדרי מהזיכרון על ידי רבני הקבוצה שרצו לשתף את הנוסעים כולם בתפילה.
לדבריו מדי יום מגיעים עוד ועוד חפצים ארכיוניים ששוכנים בבתי אזרחים, בעליות גג, במגירות ובארונות, ובמוזיאון זוכים לשימור ותיעוד.
