חידוש בעולם המשפט. שכרם הנמוך של מורים מהווה עילה לפסיקת פיצוי נמוך מהמקובל, במקרה בו התקבלה תביעה נגדם בקשר לעבודתם. כך עולה מפסיקת השופט דן מור מבית משפט השלום בת"א.
סיפור המעשה מתחיל בזוג הורים מראש העין, אשר לא היו מרוצים מתפקודה של מורתה של בתם, תלמידת כיתה ה' באותה העת, ובעקבות כך שיגרו מכתב ובו תלונותיהם למנהלת בית הספר.
משחשו כי תלונתם לא קיבלה מענה ראוי, הוסיפו השניים ושלחו, יחד עם קבוצת הורים נוספת, מכתב תלונה שמוען לשורה של מכותבים, ביניהם גם כאלו שאינם בבחינת "רשות מוסמכת", כגון יו"ר ועד ההורים העירוני והבית ספרי.
המורה לא נשארה חייבת, ושלחה מכתב תגובה לכל מי שנרשם במכתב ההורים ככזה אשר אליו ישלח העתק, זאת בלי לברר אם נשלח אכן העתק שכזה.
במכתב, אשר היה רצוף השמצות חריפות נגד זוג ההורים ונגד הבת, מציינת המורה בין השאר כי "מידת הגאווה, ההתנשאות והזלזול בבני אדם טבועים בבני הזוג..., מידה זו שהינה שלילית, יונקת את חיותה וכוחה משורשי השקר שבטבע האנושי, תוך טשטוש הגבולות שבין האמת העובדתית ובין תחושת החשיבות העצמית".
בנוסף כולל המכתב אבחנות והשמצות הנוגעות אישית לתלמידה, ואשר בעקבותיהם מנעה ממנה השתתפות בפרוייקט מסויים.
השופט קבע, כי הדברים הללו אשר כתבה המורה והפיצה באופן רחב שכזה, מהווים לשון הרע באופן מובהק. אולם, לאור התנהלותם של ההורים, אשר גם היא לא היתה מושלמת, לאור העובדה שהמורה חדלה בעקבות מאמציהם ללמד את הכיתה, וכאמור גם עקב שכרם הנמוך של מורים בישראל, קבע השופט כי המורה תפצה את ההורים והבת בסכום של 24 אלף ש"ח בלבד.