אמש התקיימה זו השנה ה-11 הופעת הזיכרון למוסיקאי מאיר אריאל ז"ל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הזמר אריאל זילבר שהופיע על הבימה ומצא את עצמו שומר המצוות הלא יחיד כשבין שורת המופיעים אמנים כשולי רנד, אודי ושחר אריאל, אהוד בנאי ואחרים.



"מאיר היה מאוד דתי בתפיסה שלו", אומר זילבר המוצא קשר ישיר בין אופיו ושיריו של אריאל לרוחניות המאפיינת חלק ניכר מהמופיעים לזכרו.



על החיבור בין מאיר אריאל לארץ ישראל מוסיף ומספר זילבר כי בעבר הרחוק אמר אריאל עצמו ששיריו מוקדשים בראש ובראשונה לארץ ישראל ולאחר מכן לתרצה אשתו. לדבריו עד לתקליט האחרון 'ברנרד ולואיז' היו השירים עוסקים בארץ ישראל והקשר אליה. זילבר מזמין להאזין מחדש לשיריו של אריאל מתוך פרשנות זו ולמצוא בה רבדים חדשים. הוא מדגים את הדברים בשיר 'שדות



גולדברג' הידוע יותר כ'ילדתי שלי': "כשהוא אומר ילדתי שלי הוא מתכוון שלארץ ישראל שלא תלך שולל אחרי הקבלנים שמבטיחים הבטחות ריקות", אומר זילבר ומוסיף: "הוא לא רצה להראות את זה כדי להיות זמין לכל העם. הוא היה מאוד קשור לארץ ישאל ולקב"ה".



ואיך היה יחס הקהל להופעה של ה"חרדים" על הבמה? זילבר מספר בסיפוק: "הקהל מאוד אהב את האופן שבו הופענו. באמצע ההופעה אודי ושחר עזבו את הטקסט שהכינו והתחילו לשיר שירי קודש. הקהל היה מאושר...".



בחייו לא היה אריאל מאמין שקהל גדול כך כך יתקבץ מדי שנה כדי לשיר משיריו התובעניים, הרוחניים וההגותיים. לזילבר ברור מדוע – "כולם מחפשים היום משמעות. אי אפשר לחיות רק על אוכל ואינטרנט, ככה מגיעים לכלום, אז הם מחפשים משהו נוסף. זו הסיבה שהם מקבלים כך אותי, את שולי ואת האחרים", אומר זילבר המספר כיצד בין השירים ישבו הוא ואמנים נוספים והקימו מעין בית מדרש זעיר ולמדו יחד כשהעוברים סביבם עוצרים, מקשיבים מעט וממשיכים הלאה.