הלני המלכה חוזרת לירושלים

ארון הקבורה שרוב החוקרים מזהים כארונה של הלני המלכה מגיע ממוזיאון הלובר ויוצג במוזיאון ישראל בירושלים.

חגי הוברמן , י"ג בתשרי תשע"א

ארון הקבורה של הלני המלכה
ארון הקבורה של הלני המלכה
רשות העתיקות

ארון קבורה (סרקופג) מפואר ושלם ועליו כתובות בעברית ובארמית , המזוהה כארונה של הלני המלכה, מגיע היום למוזיאון ישראל היישר ממוזיאון הלובר בפריז.

הארון יוצב במוזיאון בטקס בנוכחות שגריר צרפת בישראל מר כריסטוף  ביגו, ויוצג במשך 4 חודשים בטרם יוחזר לצרפת. ארון הקבורה יוצג במרכזה של תערוכה באגף החדש לארכיאולוגיה המוקדשת  לחלוצי המחקר הארכיאולוגי בארץ הקודש שהגיעו ארצה במחצית השנייה של המאה הי"ט. במרכזה עומדים סיפוריהם האישיים של החוקרים פליסיאן דה-סוסי, פלינדרס פיטרי, קונרד שיק והקרן לחקירת ארץ-ישראל ותרומתם  למחקר הארכיאולוגי המודרני.

ארון הקבורה, המתוארך למאה ה-1 לספירה התגלה בשנת 1863 באחוזת קברי המלכים מצפון לשער שכם , על ידי הצרפתי פליסיאן דה-סוסי.  הייתה זו החפירה הארכיאולוגית הראשונה במזרח התיכון שקיבלה אישור מידי התורכים והיא נערכה באחוזת קברי המלכים בירושלים. שם בתוך כוך נסתר מעיני שודדי קברים לאורך הדורות, מצא דה-סוסי ארון קבורה שלם, נושא כתובות ארמיות "צדן מלכתה" ו – "צדא מלכה".

עם פתיחת ארון הקבורה החתום, התפורר השלד שהיה בתוכו שהיה עטוי אריג עם חוטי זהב. דה-סוסי החליט מיד שמדובר באחת מנשות מלכי יהודה וגרסתו עוררה ויכוח מדעי גדול בעולם. רוב החוקרים הסכימו ומסכימים גם היום כי לאור סגנונה האדריכלי של מערת הקברים המפוארת ואופיו של ארון הקבורה, השייכים למאה הראשונה לספירה, מדובר במערכת הקבורה של מלכי בית חדייב, מאזור עיראק של היום, שהתגיירו וקבעו את משכנם בירושלים.  כנראה, סוברים החוקרים , מדובר בארונה של הלני המלכה, זו שעל שמה נקרא רחוב בירושלים.

הלני המלכה הייתה הידועה במלכות בני הדייב (חדייב), עיראק של היום ששלטה לפני 2000 שנה. היא מוזכרת במקורות חז"ל כגיורת, אשר עלתה לירושלים עם בעלה ובנה ויחד סייעו לעניי הארץ בשנות הבצורת. הלני המלכה ידועה במקורות היהודיים כצדקת גדולה.  ההיסטוריון היהודי רומי, יוסף בן מתתיהו, מזכיר אותה ואת בנה המלך מונבז השני כמה פעמים (קדמוניות ספר כ' ב-ד) וכיצד התגיירה יחד עם בנה .

על פי מקורות היסטוריים, לאחר שהתגיירה, יצאה הלני לירושלים כדי לבקר בבית המקדש ולהקריב בו קורבנות. כשהגיעה לירושלים מצאה רעב ומחלות, פיזרה כספים ביד נדיבה ונרתמה לעזרת עניי ירושלים ולכן נקראה המלכה נותנת הצידא, כפי שמופיע על ארון הקבורה. את שארית חייה בילתה בעיר באחד הארמונות שבנתה בעיר דוד. שחזור ארמונות המלכים מופיע בדגם ירושלים בימי הבית השני המוצג במוזיאון.