בתום הדיון השית עליהם בית המשפט עונשי מאסר הנעים בין 4-5 שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה נוסף. על פי בית המשפט, החוליה דנה תחילה ברעיון להתנקש באישיות ישראלית בכירה, אולם מאחר ומצאו כי מאבטחי האישים יעוררו קושי בביצוע ההתנקשות, החליטה החוליה לפגוע במה שהוגדר על ידם כ"מטרה איכותית".
פרטי שופט בית המשפט הצבאי יהודה אשר דן בעניינו של סעדאת, הוצאו על ידי חברי החוליה באמצעות האינטרנט, כמו גם פרטים אודות מקום שירותו הצבאי ומגוריו.
הנאשמים תכננו כי החוליה תצא משכם, דרך אזור נעלין לאזור מחנה עופר ומשם לישראל באמצעות רכב. עוד תוכנן כי החוליה תלקט במשך מספר ימים מידע מודיעיני באשר להרגלי העבודה והנסיעה של השופט, זאת על מנת שידעו כיצד לרכבו במהלך שגרת יומו – כדי לבצע את פיגוע הירי. החוליה אף תכננה לרכוש אמצעי לחימה בעזרת כספים שהיו אמורים לקבל מפעיל חיזבאללה, אלא שקשיים בהעברה הכספית סיכלו את הוצאת הפיגוע אל הפועל.
התביעה הצבאית הדגישה את חומרת הפגיעה בשופט צבאי אשר הינו סמל שלטוני מובהק, כמו גם העובדה כי אם זממם של הנאשמים היה עולה בידיהם, היה גורם הדבר לגל של אלימות באזור.
"כשלוקחים בחשבון כי מדובר בשופט צבאי, שההחלטה להורגו נובעת מעצם תפקידו, מהעובדה שעבירת הקשר בוצעה בתקופה מבצע "עופרת יצוקה" ומהעובדה שהקשר נותק לא בעקבות חרטת הנאשמים, אלא עקב אי השגת מימון על ידם לרכישת כלי נשק איתו תכננו לבצע את ההתנקשות, יש לתת משקל משמעותי לנימוקים שפורטו בעד חומרת העונש", כתב בגזר הדין השופט סא"ל אשר שור, אשר דן בעניינם של הנאשמים.
השופט סא"ל שור גזר על הנאשמים ארבע שנות מאסר בפועל לאיאס גורא, על עלי שתיה הושתו חמש שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה נוסף, על פאוזי קעקורה הושת עונש של ארבע וחצי שנות מאסר ומאסר מותנה נוסף ועל להנדאוי קואריק הושתו שלוש שנות מאסר בפועל ומאסר מותנה נוסף.