אושפיזין בסוכה.
אושפיזין בסוכה.פלאש 90

שבעת הרועים בדרכם אליך

שמעי נא. מי שבורחת מהבית לאיזה מלון או מסתובבת כל היום בין סוכות השכנים היא אהבלה, במחילה. מדוע? כי בשבעת ימי חג הסוכות בכל ערב מתייצבים אצלך בסוכה שבעה אורחים, שבספר מיכה מכנים אותם "שבעת הרועים". "רועה", בלשון הקודש, הוא מפרנס. הברכה של הפרנסה לכל השנה תלויה באושפיזין, באורחים, שמגיעים אליך בכל יום בחג הסוכות.

בכל יום מגיעים שבעה. השאלה היא מי עומד ראשון.

ביום הראשון אברהם אבינו עומד ראשון.

ביום השני – יצחק אבינו,

ביום השלישי – יעקב אבינו,

ביום הרביעי – משה רבנו,

ביום החמישי – אהרון הכהן,

ביום השישי – יוסף הצדיק

וביום השישי – דוד המלך.

למעשה, לא הם האורחים; בעצם את האורחת שלהם.  "אושפיזין" – הם מאשפזים אותך, עושים לך הכנסת אורחים בצל ברכתם. בכל ערב אושפיז אחר שם את ראשך על ברכיו ועושה לך טיפול קוסמטיקה, שיאצו ועיסוי שבדי.

והאושפיזות? ודאי. הן עומדות מאחורה. אם חשבת שאת מארחת שבעה, את מארחת ארבע עשרה ויותר, כי חלקם באים עם יותר מאישה אחת.

מנהג נפלא לשים בסוכה כסא מקושט ועטוף לאושפיזין, כותבים המקובלים, ולכוון גם על מי שלא נמצא כעת בבית, כמו גלעד שליט ויהונתן פולארד למשל. הרי את מתעלה בשמחה, וכמה אנשים לא נמצאים בחוּג החג, בחוּג המשפחה? אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי?! 

האושפיזין האלה מברכים אותך בסוף הערב, כל אחד ברכה אחרת. ואם לא נתת חלק לעני בשולחן של החג הם

מקללים קללות איומות, בפסוקים, שאני לא רוצה לומר כאן. 

לכן, מי שאין לה אורח בסוכתה בכל אחד מימי החג, אומר ה"פלא יועץ", שתקפיד לתת משהו לצדקה. ולכוון: "זה סכום הסעודה שאני נותנת עכשיו לעניים". הצדקה והנתינה בימי הסוכות חשובה כל כך כל כך.

מורשת שרה: הכירי באורחים!

סוגיית האורחים קשורה מאד לסוכות. למעשה, אומרים חז"ל, החינוך וההשפעה הגדולים ביותר על הילדים שלנו באים מהחברה. יותר מהמשפחה, יותר מבית הספר, הם סופגים מהחברים שלהם ומהשכנים. לכן ככל שתשהו יותר בסוכה, כן יספגו הילדים יותר מהאושפיזין. יותר חסד מאברהם, גבורה מיצחק, תפארת מיעקב, צניעות מיוסף וכן הלאה. 

כתוב  אשה - עינה צרה באורחים . על מי זה נאמר? על אמא שרה, שלכאורה לא קמה לאורחים. אברהם צריך לתמרץ אותה:  מהרי, קומי, לושי!

לכאורה זוהי אמירת גנאי עלינו, הנשים. אך הפירוש הנפלא, האמיתי של  אשה - עינה צרה באורחים מדבר על כושר האבחנה המופלא שיש לאשה. עינה צרה כי היא ממקדת את המבט שלה כמו דרך עינית צרה של דלת ובוחנת מי עומד לפניה. לפי האיבחון שלה היא תוכל לומר "הנוכחות שלה אדם הזה בביתי היא מזיקה, היא משפיעה לא טוב"; "הנוכחות של האדם ההוא היא בסדר".

או, בלשון הגמרא, אשה מכירה באורחים יותר מן האיש .

כמה נפלא שהשם  "סוכּה" רומז כולו לשמה של הרועָה- הרעיה הראשונה בהיסטוריה, הלא היא יִסכָּה. שרה אימנו נקראה יסכה. ולמה?  על שם שסוֹכַה ברוח הקודש . יסכה היא סוכה - מביטה ומאבחנת בדייקנות.

כשהאורח רע בבית, היא יודעת לומר לו  "גָּרֵשׁ ! קישטה!"

וכשהוא טוב, היא יכולה לעמוד על טיב השפעתו המבורכת.

זאת הסיבה שאשה כמו שרה יודעת לעמוד על טיבם של האושפיזין-האורחים ועל השפעתם המבורכת הרבה יותר מאשר האיש. יש לה יכולת של סוכה – אינטואיציות, יכולת של סינון הרוע.

כמה חשוב שאשה תבין את הדקות של עניין האושפיזין, כי דווקא היא מסוגלת לזה, מכוח היותה בת של יסכה. כולנו בנות של שרה-יסכה אימנו. עוד מעט נבין את עניין האושפיזין.

אנו כל הזמן סוברות שבחג הסוכות אנו מארחות. טעות - בסוכות אנו אורחות. אורחות ב-צִילא דְמֵהימנוּתָא, צל האמונה, כמו שקורא הזוהר לסוכה. את בכלל אורחת. 

"אבל אני בניתי! אני בישלתי וטרחתי!"

לא. כל המעשים שלך משולים לחיפושים אחר הצימר המושלם. כאילו חיפשת צימר ובחרת איפה להיות, אבל את לא המארחת; הצימר מאשפז אותך.

בכל יום אנו באות ומתאשפזות אצל האושפיזין ולאשה היכולת הדקה להבחין בהשפעה המבורכת והמברכת שיש להם. למעשה, כותב הזוה"ק, כל אושפיז, בכל יום שאת מגיעה אליו (והוא אלייך), משאיר אחריו את השפעתו המבורכת לכל השנה על בני הבית המסוים שלך .

על כן, טעות לנדוד מסוכה לסוכה. את מחמיצה את הברכה המיוחדת כשאינך מאשפזת את כל חולייך בסוכה.  כלשונה של הגמרא:  משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל!  . כל מה שאת צריכה לעשות זה לשבת בעצלות בסוכה שלך ולהקשיב להשפעתם המבורכת של האורחים/המארחים שבסוכתך. לכן, בברכת האושפיזין, את אומרת  תהיינה אוזנינו קשובות רוב ברכות.

רק תקשיבי!

הנה זה מגיע.

ברכות האושפיזין

אברהם - אמנות החסד המושׂכל

ביום הראשון של החג תקשיבי לאברהם.

 אברהם אבינו, מידתו חסד. הוא מברך אותך ואת בני ביתך ביכולת לגמול חסדים ולמלא את משאלותיו של כל אדם לפי צרכיו.

בלשון דוד המלך, גמילות חסדים אישית וספציפית נקראת  מַשְׂכִּיל אֶל דָּל  . צריך שֵׂכֶל בחסד. אי אפשר לגמול חסד לכולם באופן זהה. כל ילד זקוק למשהו אחר. כל הורה זקוק למשהו אחר. גם לך יש צרכים דינמיים ומשתנים. עלייך לפתח את השכל ואת היכולת לאבחן למה זקוק מי שמולך.

אברהם מברך אותך ביכולת למצוא זכות בכל אדם, כמו שהוא מצא באנשי סדום.

הוא מברך אותך ביכולת לעמוד בניסיונות.

הוא מברך אותך ביכולת להיות הורה מצוּוָת ומחובר לבניו בשלבים הקשים ביותר בחייהם; כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו .

וכשיוצא אברהם אבינו מן הסוכה, ממש ברגע של ההשקה של כניסת יצחק אבינו, הוא מברך אותך בפסוק   וְהִתְעַנַּג עַל ה' וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ   – יהי רצון כמו שאת יודעת לענג אחרים ולתת להם את משאלות ליבם, כך תזכי להתענג על המצוות ולקבל מה' את מה שליבך חפץ.

יצחק - לומר "לא" כשצריך

ביום השני תקשיבי ליצחק.

יצחק אבינו, מידתו גבורה. הוא מברך אותך ביכולת להיות גיבורה וזו המיומנות הכי-נצרכת לאשה בזמנים האלה. שימי לב לרועָה, הרעיה שמציצה מעבר לכתפו, הלא היא הגיבורה האמיתית - רבקה. ואיזו גיבורה!

"גבורה" פירושה יכולת שלך, ושל האיש שלך, ושל הילדים והילדות שלך, לומר "לא" כשצריך.

"גבורה" משמעה לדעת לשנות הנחות יסוד; להבין מיהו הבן הטוב ומיהו הבן הרע.

הנה מדרש מבהיל על אותו אבא שלא ידע להיות גיבור. הוא לא כיהה בבנו, שכל ימי החג היה צוחק בבית הכנסת וצוחק על התפילה, עד שאנשים אמרו לאותו אב "תראה איך הוא משתולל".

"הניחו לו, סתם תינוק. ישחק", היה האבא אומר ולא העיר לילד ולא עברה שנה ומת האבא ומת הילד ומתו עוד שש עשרה נפשות מתוך ביתו (ונשארו רק שניים, נכים ומסכנים) .

הרחמים-הלא-במקום האלה יביאו סוף לשושלת שלך, זו מסקנת חז"ל. זה לא חייב להיות סוף פיסי, אבל זה סוף רוחני כלשהו. אם את לא נותנת לילד שלך גבולות, זה מוות בשבילו. חזקי ואמצי ואמרי את המילה "לא".

בקשי מיצחק את הכוח לחנך. קשה לאמוד ולשער ולהעריך את מה שלומדים הילדים מדמות של אבא מתפלל ברצינות ומדמות של אבא אוחז את ארבעת המינים בידיו. לכן, כשיוצא יצחק מן הסוכה, הוא מברך אותך  גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ .

יעקב - האור שבוקע מפרטי היומיום

ביום השלישי תקשיבי ליעקב.

יעקב אבינו מידתו תפארת והוא מברך אותך ביכולת המופלאה שלו להתנהל בקדוּשה גם בענייני היומיום: פרנסה, ההמתנה לבן זוג, שלום בית, גידול ילדים. מעורה לחלוטין בפרטי הפרטים של החיים, יעקב אבינו מראה לך שאפשר תמיד לראות את האור של ה' בוקע מן המצב הכי- הכי ירוד.

לכן בצאתו הוא מברך אותך במילים אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶך . "יבקע" – אותיות "יעקב". כי זו המיומנות שלו: לבקוע ולגלות את האור מתוך שיא האפלה.

כפי שדורש הגר"א: בדברים הכי גשמיים - אכילה, שתייה, שינה – נמצאות אותיות שם י-ה.  הכל הכל אפשר לעשות בקדושה. לכן ה"בן איש חי" כותב במפורש שאם הסוכה צנועה, יכולים בני הזוג להתייחד שם .

משה - ברכת התורה

ביום הרביעי תקשיבי למשה רבנו. הוא מברך אותך באהבת התורה שלו ובנאמנות המדהימה שלו לעם ישראל.

הגמרא הנפלאה - מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם?  מדוע איננו יודעים את מקום קבורתו של משה?  מפני שגלוי וידוע מלפני הקב"ה שכל גזירה שיגזור, אנו נבוא לקברו ונגיד "מוישה רבינו, מוישה רבינו! עמוד בתפילה בעדנו!" רק המילים הללו בלבד - ועומד משה ומבטל את הגזירה . נשמה.

הוא מברך אותך בבן זוג ובילדים שיהיו מונָחים תמיד, ומונְחים תמיד, בדרך התורה.

לכן כשהוא יוצא הוא משאיר אחריו את ברכת הדרך  וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד .

אהרון - אהבה, שלום וענני כבוד

ביום החמישי תקשיבי לאהרון. הוא מברך אותך בשלום בית. הוא מברך אותך ביכולת לפזר ענני כבוד בבית, שזו היכולת להחליק על פגמי בן זוגך ולמחול לו עליהם, וזה גם חוש הומור שמפיג כעסים ומקטין מצוקות. הוא מברך אותך בלב מצוחצח ממחלוקות.

כמה חשוב הכבוד. כל כבודה של בת מלך הוא דווקא כשמכבדים אותה בביתה פנימה. שום כבוד מבחוץ לא יפצה על חוסר הכבוד מבית. ענני הכבוד של אהרון הם מצרך נדיר בבתים ובמשפחות בנות זמננו. אל תצאי מהסוכה לפני שאת מתברכת מאהרון הכהן.

כשהוא יוצא, מברך אותך אהרון בברכה  וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ .

יוסף - השילוב הנדיר בין יופי לבין צניעות

ביום השישי תקשיבי ליוסף. יוסף הצדיק, הענק והצנוע, מברך אותך ביופי שמעל לעין - יופי חיצוני משולב עם יופי רוחני עצום. זה השילוב הנדיר שבין יופי לבין צניעות. זן ההבנה ש"צניעות" אין פירושה להיות מכוערת, ו"יפה" אין פירושה להיות חסרת צניעות.

יוסף מברך אותך במלכות וביכולת איפוק. ובצאתו הוא מברך אותך ואת ביתך בברכה בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן .

דוד - להלל ולהלל

ובסוף תקשיבי לדוד. תבקשי מה' את היכולת של דוד המלך להלל תמיד; להתפלל תמיד; לשאת חן בתפילתך תמיד. יהי רצון שלא תיפול לנו התפילה – לפי רבי נחמן  סוכת דוד הנופלת זו התפילה. ואיך היא נפלה לנו.

כשהוא יוצא, מברך אותך דוד המלך במילים הוּצַק חֵן בְּשִׂפְתוֹתֶיךָ עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹקִים לְעוֹלָם .

מועצת החכמות. האושפיזות

לטובת מי שלא הבינה עד עכשיו נחזור ונדגיש שמה שמחזיק את הסוכה זה בעצם התפילות של האשה על ביתה. "אשתו" - זו בֵּיתו, והתפילה שלה היא תמיד דבר מודולרי, לפי הצרכים, לפי ההשפעות השונות של הזמן ושל השלבים בחיים.

זה הסוד של האושפיזות והרעיות. הן אינן לבושות תלבושת אחידה. כל אחת ידעה מה לעשות במצב הנתון שלה ושל בעלה, בתנאי החיים הספציפיים שלה, באתגרים ובניסיונות שה' זימן לה בחייה.

ראו את הרעיות שמציצות מעבר לכתפי האושפיזין:

יסכה-שרה, רבקה, רחל ולאה יחד מלמדות אותך ויתור ומסירות נפש על ילודה וכוח תפילה. כמה מתפללת לאה על בן זוג צדיק. כמה מתפללת רחל על פרי בטן. כמה הולכות הן כולן, בלי לעפעף ובלי לומר מילה, אחרי הבעלים שלהם – מאור כשדים לכנען, מכנען למצרים ובחזרה (שרה), מחרן לכנען (רבקה, רחל ולאה). כמה הן דבקות בחלום של ילד, כמה הן מוכנות לעשות על מנת להיפקד. אלה ארבע האמהות, ארבע רעיות ענקיות לרועים הענקיים.

ציפורה אשת משה היא הכוח לשרוד ליד אדם שמוקדש כל כולו לציבור ולצרכיו. ואיזה אומץ היה לה במדבר כשהגיע הזמן למול את תינוקה הקטן:  וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ  - המוהלת הראשונה בהיסטוריה.

אלישבע אשת אהרון היא הכוח לדעת לגדל בנים לכהונה, שזה בכלל לא פשוט, וגם, לא עלינו, להתמודד עם שכול ועם אובדן של בניה הצדיקים נדב ואביהוא.

אסנת בת פוטיפרע היא אשת יוסף הצדיק. סיפור חייה לא פשוט, אומרים חז"ל במדרש. אסנת היא הבת שנולדה מהאונס של דינה על ידי שכם בן חמור, והיא גדלה מנודה בין האחים במשפחתו של יעקב אבינו. היא התגלגלה למצרים ושם פגשה ביוסף. השניים נישאו והולידו את אפרים ומנשה. לכן אסנת היא הכוח לקום אחרי טרגדיה נוראה ולהשתקם אחרי שהדביקו לה אות קלון. היא היכולת להתרומם ממצב של נחותה ודחויה בקרב משפחתה, להקים משפחה נפלאה ולהיות נשואה לאיש ענק.

ובת שבע, אשת דוד המלך שהיתה גדולת המחנכות. איזה ילד היא גידלה – את המלך הכי שלם ומושלם, שלֹמֹה.

ובאמת יהי רצון שהרחמן יקים לנו את התפילה, את סוכת דוד הנופלת. כמה מקום יש לנו לתפילה דרך האושפיזין והאושפיזות. שנזכה להתפלל.

ואם אני לא בבית?

אם את מתארחת אצל אחרים,

את מברכת אצל האורחים שלך לֵישב בסוכה.

האושפיזין האלה בעצם משפיעים את כל השפע הזה על הבית של החברה שלך.

לפני שאת יוצאת מהבית תיכנסי לסוכה, נשקי את הכתלים ותגידי "אושפיזין יקרים, הגעתם ו...לא הייתי בבית", ותבקשי את כל התפילות האלה. כן, גם לפני כניסת החג. "אברהם, תן לי חסד. יצחק, תזרים לי על הבית גבורה", וכן הלאה. עשי את הסגולה הזו לבית שלך.

לעילוי נשמת יוסף חי בן ימימה

עריכה: יקרת פרידמן, "פרשה ואשה" www.parasha.org