האם אפשר לרקוד בשתי חתונות? לפעמים כן. נשים רבות שנקרעו בדילמה האם לצאת לעבוד או להישאר בבית עם הילדים מצאו את השילוב – עבודה מהבית. אז איך הן עושות את זה?
אהובה ולוך מבית אל קיבלה החלטה אמיצה כשילדיה היו קטנים, "הייתי מורה, שלושת הילדים הראשונים נולדו בצפיפות, שלושתם היו בגיל מעון כשהגדול בן שנתיים וחצי. לא עבדתי במשרה מלאה ולא הייתה לי הנחה, שלמתי למעון יותר ממה שהרווחתי וזה גרם לי לחשוב על אלטרנטיבות אחרות".
"חשבתי מה ללמוד ובחרתי בספרות, הקציתי חדר בבית למטרה הזו והתחלתי לספר נשים, לאט לאט התרחבתי לתחומים נוספים כגון קוסמטיקה, פדיקור, מניקור, איפור ותסרוקות. עכשיו יש לי למעשה מכון, בנינו מבנה צמוד לבית שהוא רק למטרה זו עם שכלולים וכל מה שאישה יכולה לקבל" מספרת אהובה.
על שילוב העבודה עם הילדים היא אומרת, "עכשיו יש לי כבר שמונה ילדים. בתקופה שבה כולם היו קטנים זה דרש ממני ומהלקוחות סבלנות והבנה, התינוקות גדלו בתוך המספרה, היה לול בתוך המספרה, לפעמים הנקתי באמצע תספורת. הלקוחות קיבלו את זה יפה. חזרתי לעבוד מיד אחרי לידה, התינוק היה חלק בלתי נפרד מהנוף במספרה, לפעמים לקוחות אפילו החזיקו אותם בידיים. היה שיתוף פעולה עם המון אהבה. רק בגיל שלוש הילדים הלכו לגן".
על יתרונות העבודה בבית היא אומרת, "יש לזה פנים לכאן או לכאן, הילדים הרוויחו שיש אמא שהיא בבית ותמיד אפשר למצוא אותה. מצד שני אני עסוקה, אני נוכחת פיזית אבל לא תמיד נוכחת רגשית".
ומה עם בן הזוג? "בעלי מאוד שמח על השינוי, רק כשעבדתי בשעות מאוחרות הוא לא כל כך אהב את זה אז למדתי למתן את שעות העבודה לשעות סבירות ורגילות".
היא מציינת כי יש לכך גם מחיר, "עבודה מסביב לשעון זה לא כמו עובדת שכירה שעובדת שעות קבועות". לנשים אחרות היא ממליצה, "לי זה התאים אך מי שאוהבת להתלבש ולהרגיש שהיא יוצאת מהבית אולי זה לא יתאים לה".
ענת לוי מהשומרון עוסקת בתחום האינטרנט, אם לשניים, מספרת כי תמיד חלמה לעבוד בבית ולגדל את הילדים בנחת, "השילוב אמנם לא תמיד פשוט ולעיתים אני נדרשת לעבוד גם כשהילדים זקוקים לי אבל בדרך כלל זה משתלב יפה מאוד. אני עובדת בשעות הבוקר כשהילדים בגן או בבית הספר וגם בשעות הערב אחרי שהם הלכו לישון. בשעות הצהרים והערב אני עם הילדים וכך כולם מרוויחים".
לדבריה עבודה בבית דורשת משמעת ואינה מתאימה לכל אחת, "בשעות הבוקר כשאני בבית זה מאוד מפתה להתחיל לסדר ולנקות אך אני ממש משתדלת להגדיר זמן שבו אני עובדת ולא עושה כלום בבית. יש לי יום אחד שהוא למען הבית ובו אני לא עובדת ויש לי זמן לכל הסידורים. זה מאוד חשוב לעשות את ההפרדה, אחרת העבודה תתפספס".
על השינוי בחייה היא אומרת "כשעבדתי מחוץ לבית היה לא מאוד קשה בימי חופשה או כשילד חולה, כל הזמן הייתי עסוקה בלמצוא שמרטפיות וזה היה מאוד מתסכל, זה גם קשה להתרכז בעבודה כשהראש נמצא למעשה בבית".
"אני מרגישה שכולם מרוויחים, הילדים איתי בשעות שבהם הם צריכים אותי ואני מסופקת מהעבודה ומההתפתחות האישית שלי. הבית יותר רגוע וגם בעלי מרוויח מכך כשהוא יכול להתרכז בעבודה שלו ולהיות רגוע שאני עם הילדים", מוסיפה ענת.
לסיום היא אומרת, "אני ממליצה לכל אחת שיכולה לעשות את השינוי הזה, לא לכל אחת זה מתאים אבל מי שתעשה את זה – תרוויח".
אך יש נשים שבחרו אחרת, יעל כהנא, אם לשלושה, תושבת כפר סבא עובדת בתחום המחשבים וחוזרת הביתה מדי יום בשעה 17:00, "יש ימים שאני מגיעה גם בשש או שבע בערב", היא מוסיפה.
על הבחירה שלה היא אומרת, "אני לא יכולה לעבוד בבית, אני צריכה לצאת מהגירויים כדי לעבוד. אני רוצה חברה אחרת של מבוגרים, לא כל הזמן להיות עם הילדים. אחרי חופשת לידה לפעמים אני ממש לחזור לעבודה ובבית קשה להתנתק. בנוסף יש בעבודה בבית משהו שמרגיש כמו עבודה לא אמיתית".
יעל לא מסתירה את האמת, "יש קצת ייסורי מצפון, לפעמים יש אמהות שמגיעות עם כפכפים לגן ויושבות שם עם הילדים, הילדים שלי חיים במשטר עם שעון ואולי הם פחות שלווים, מצד שני זה משהו שהוא נכון יותר עבורי. כשהאמא בבית קשה להרגיל למסגרת. אני מקווה שאני עושה את הדבר הנכון".
מבחינה מעשית היא טוענת כי חסרות עבודות לנשים שאפשר לעבוד בהן עד שעה 13:00 והן גם מספקות, "חשוב לי שהעבודה שלי תהיה משמעותית. לא רוצה למצוא את עצמי בגיל 45 שלא עשיתי כלום ואז להתחיל ולחפש את עצמי, אני מעריכה אמהות שמקריבות את השנים האלו ואומרות אני בבית".
לסיום היא אומרת, "לכל אישה חשוב שהיא תהיה שלמה עם עצמה ותעשה מה שבאמת מתאים לה. שלא תחיה "מחופשת" לא בעבודה, לא בבית, ולא בעבודה מהבית".