בדגניה תציין היום התנועה הקיבוצית מלאת מאה שנים לתחילת פעילותה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אל"מ במיל. חבר הכנסת לשעבר משה פלד, איש בית השיטה על השבר שעברה התנועה ועל התהליך בו עברה מראש חץ בעשייה הציונית לעוד תנועה אחת בין רבות.
את דבריו פותח פלד באיחולים לתנועה הקיבוצית "שתחזור לפעילות שאותה הובילה בשנותיה הראשונות למען עם ישראל והעם היהודי, תרומה לביטחון, להתיישבות, לחקלאות ועוד. לצערי הרב בשנים האחרונות זה לא קורה והאיחול שלי הוא שהתנועה תחזור להובלת המעשה הציוני בארץ ישראל".
פלד מדגיש שלא ניתן להתכחש לתרומתה הרבה של התנועה בעברה ולכך יש לתת לה תודות רבות והוקרה, אך מאז ימים אלו חל שינוי רב בתנועה ומגמותיה. בניסיון לזהות את נקודת השבר שחל בתנועה הקיבוצית אומר פלד כי הוא אמנם מתקשה להציב אצבע על יום מסוים בו אירע השבר אך ברור הוא שלאחר חמישים שנותיה הראשונות של התנועה חל בה "תהליך של אבדן דרך וערכים", כלשונו.
"כל הדרך שהובילה התנועה בחמישים השנים הראשונות לא מתרחשת כיום. מתי העלתה התנועה ישוב לאחרונה?", הוא אומר וכשהוא נשאל על הקיבוצים שהוקמו בתוך הערים הוא אומר שאמנם מדבור בקיבוצים בעלי תרומה לא מעטה לקהילה אך אין מדובר בהשפעה לאומית כפי שהתאפיינו מפעליה של התנועה הקיבוצית בעבר.
ומה הוביל לאותו אבדן דרך? פלד מסביר: "מה שהוביל את התנועה הקיבוצית הייתה אידיאולוגיה, אבל היא לא נסמכה על בסיס מוצק של השתרשות בארץ ישראל, אלא על בסיס מבצעי. זו הייתה אידיאולוגיה מבצעית. צריך להקים בית יהודי. זה היה המבצע והמבצע הזה נגמר. אבל זה לא נכון. הציונות לא נגמרה והמבצע הזה לא נגמר. הציונות צריכה להתחדש וליצור כל הזמן".
והאם אותו נתק משורשיות הוא אותו נתק מיהדות שאותו נשאו כדגל ראשוני התנועה? פלד סבור שבהחלט כן, וגם אם אין מדובר בסיבה היחידה לאבדן דרך הרי שיש למהלך הזה חלק ניכר בה. "הנתק מהיהדות הוא חלק מהסיפור, חלק מהשבר. הדור של ההורים שלי הלך צעד אחד רחוק מדי בנתק מהמסורת. הם ניתקו אותנו מכל ההוויה הזו. אבל זו רק סיבה אחת. יש סיבות נוספות".
להערכתו של פלד המציאות בה כיום צעירי הקיבוצים מבקשים לשוב אל המקורות, מקימים בתי כנסיות ומקוואות בשטחי הקיבוצים היא חלק מתהליך שבו הדור הצעיר מבקש להשיב לעצמו את מה שחסר לו, מה שהוא נותק ממנו. "הדור הצעיר רוצה להיות מחובר לעם היהודי ולכן הצורך הזה חוזר". להערכתו חיזוק הקשר בין צעירי הקיבוצים ליהדות "יעמיק את הקשר עם הרמה המוסרית, יעמיק את הערבות ההדדית, יעמיק את הערכיות".