ועדת השרים לחקיקה תדון מחר (א') בהצעת חוק לפיה יוקם מערך רפואה מונעת בגופים ביטחוניים אשר מטרתו היא צמצום התביעות להכרה בנכות שמוגשות לאגף השיקום.
את הצעת החוק יזמו קבוצת ח"כים ובראשם ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר ויו"ר צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת סוגיית השיקום במשרד הביטחון. בין היוזמים: ח"כ צחי הנגבי, יו"ר וועדת החוץ והביטחון, ח"כ יריב לוין, יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ משה גפני, יו"ר וועדת הכספים וח"כ זבולון אורלב, יו"ר וועדת החינוך והתרבות.
מציעי החוק מציינים כי אחת המסקנות שעלו בדו"ח הביניים (מפברואר 2010) של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת סוגיית השיקום במשרד הביטחון, אשר הוקם מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היא הצורך בהקמת מערך רפואה מונעת בגופים הביטחוניים הרלוונטיים השונים [צה"ל, משטרה, שב"ס, שב"כ, מוסד, משמר הכנסת וכו']. על-פי הדו"ח, מטרתו של המערך לרפואה מונעת בגוף ביטחוני כלשהו היא לשמור על בריאותם, כושרם וכשירותם של המשרתים בו, ולפעול לצמצום מקרי חבלה ומחלה בעת השירות ועקב השירות.
בהצעת החוק נכתב כי "לאור העובדה כי חלק ניכר מהבקשות להכרה בזכאות הינו בגין מחלות תעסוקתיות, מוצע שהגופים הביטחוניים הרלוונטיים שמצוינים בהצעת החוק יחויבו בקיום מערך של רפואה מונעת כאמור. ראש הגוף הביטחוני הרלוונטי, הוא שיקבע את ההוראות לביצוע משימה זו. כמו כן ראש הגוף הביטחוני הרלוונטי ידווח לוועדת החוץ והביטחון אחת לשנה, לגבי השנה שקדמה לדיווח, על מספר מקרי מחלות המקצוע והחבלות בקרב המשרתים בגוף הביטחוני, לפי סוג,על שכיחותן של מחלות מקצוע בקרב המשרתים בגוף הביטחוני, לפי מקצועות ותפקידים, ועל הפעולות שנקט הגוף הביטחוני לשם צמצום ומניעה של מחלות מקצוע וחבלות בקרב המשרתים בו. כמו כן מוצע, כי גוף ביטחוני אשר לא יגיש דו"ח כאמור, ייקנס והסכום יוקצה לשיקום נכים ששירתו באותו גוף ביטחוני."
לדברי ח"כ ישראל חסון, יוזם ההצעה, "במסגרת עבודת צוות הבדיקה בראשותי הוסכם כי האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל ונכי שאר הגופים הביטחוניים, הינה של מדינת ישראל ושל מפקדי ומנהלי הגופים הללו, ואגף השיקום הינו הזרוע המבצעת והמקצועית במילוי חובה זו. לפיכך, לתפיסתנו, הפיתרון צריך לבוא מכיוון הרחבת האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שימור מעמד הנכה ושיקומו, ועל כן, יש לשנות את מודל האחריות והתקצוב של אגף השיקום. הצעת החוק הנ"ל היא אחד הצעדים לשינוי מודל האחריות."
את הצעת החוק יזמו קבוצת ח"כים ובראשם ח"כ ישראל חסון (קדימה), ס' ראש השב"כ לשעבר ויו"ר צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת סוגיית השיקום במשרד הביטחון. בין היוזמים: ח"כ צחי הנגבי, יו"ר וועדת החוץ והביטחון, ח"כ יריב לוין, יו"ר וועדת הכנסת, ח"כ משה גפני, יו"ר וועדת הכספים וח"כ זבולון אורלב, יו"ר וועדת החינוך והתרבות.
מציעי החוק מציינים כי אחת המסקנות שעלו בדו"ח הביניים (מפברואר 2010) של צוות הבדיקה הפרלמנטארי לבחינת סוגיית השיקום במשרד הביטחון, אשר הוקם מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, היא הצורך בהקמת מערך רפואה מונעת בגופים הביטחוניים הרלוונטיים השונים [צה"ל, משטרה, שב"ס, שב"כ, מוסד, משמר הכנסת וכו']. על-פי הדו"ח, מטרתו של המערך לרפואה מונעת בגוף ביטחוני כלשהו היא לשמור על בריאותם, כושרם וכשירותם של המשרתים בו, ולפעול לצמצום מקרי חבלה ומחלה בעת השירות ועקב השירות.
בהצעת החוק נכתב כי "לאור העובדה כי חלק ניכר מהבקשות להכרה בזכאות הינו בגין מחלות תעסוקתיות, מוצע שהגופים הביטחוניים הרלוונטיים שמצוינים בהצעת החוק יחויבו בקיום מערך של רפואה מונעת כאמור. ראש הגוף הביטחוני הרלוונטי, הוא שיקבע את ההוראות לביצוע משימה זו. כמו כן ראש הגוף הביטחוני הרלוונטי ידווח לוועדת החוץ והביטחון אחת לשנה, לגבי השנה שקדמה לדיווח, על מספר מקרי מחלות המקצוע והחבלות בקרב המשרתים בגוף הביטחוני, לפי סוג,על שכיחותן של מחלות מקצוע בקרב המשרתים בגוף הביטחוני, לפי מקצועות ותפקידים, ועל הפעולות שנקט הגוף הביטחוני לשם צמצום ומניעה של מחלות מקצוע וחבלות בקרב המשרתים בו. כמו כן מוצע, כי גוף ביטחוני אשר לא יגיש דו"ח כאמור, ייקנס והסכום יוקצה לשיקום נכים ששירתו באותו גוף ביטחוני."
לדברי ח"כ ישראל חסון, יוזם ההצעה, "במסגרת עבודת צוות הבדיקה בראשותי הוסכם כי האחריות העליונה והכוללת לשיקום נכי צה"ל ונכי שאר הגופים הביטחוניים, הינה של מדינת ישראל ושל מפקדי ומנהלי הגופים הללו, ואגף השיקום הינו הזרוע המבצעת והמקצועית במילוי חובה זו. לפיכך, לתפיסתנו, הפיתרון צריך לבוא מכיוון הרחבת האחריות של הגופים הביטחוניים כלפי אנשיהם, שימור מעמד הנכה ושיקומו, ועל כן, יש לשנות את מודל האחריות והתקצוב של אגף השיקום. הצעת החוק הנ"ל היא אחד הצעדים לשינוי מודל האחריות."