ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם משה בר-חן, מחבר הספר החדש 'בין האנשים הכחולים', המתאר בעלילת מתח את סיפורו של אביו, סוחר עשיר שגויס על ידי המוסד להעלאת יהודי דרום-מרוקו ארצה בשנות ה-50. הסיפור האמיתי.
הספר מציג עלילת מתח מרתקת על פעילותו של המוסד בהעלאת יהודי מרוקו בשנות ה-50 של המאה העשרים, באמצעות אהרון אוחנה, סוחר עשיר שגויס למבצע לוגיסטי מורכב של איסוף היהודים בקבוצות קטנות של 400 נפש והעברתם אל מחנה סמוי במשך שנתיים.
בתוך סיפורו של אוחנה, שהיה אמון על יריד הסחורות השנתי של שבטי הטוארג, מגולל בר חן את סיפור עלייתם של היהודים שחיו בעוני כלכלי אך באמונה עצומה ששיוותה לחייהם אורח-חיים של התבדלות וסגפנות. בכתיבתו מצדיע בר-חן ליהודים אלו, שנראו לשליחי המוסד בתחילת שנות ה-50 כלקוחים מתקופת התלמוד והמשנה, על יכולתם לוותר על חיי ההווה באותה עת למען עתיד רוחני.
קיומן של קהילות אלו נשען רבות על המסחר עם 'האנשים הכחולים', המוכרים כיום גם בשמם התיירותי 'כחולי הפנים', אשר ידועים כבני שבט הטוארג - הנעים במרחבי הסהרה עוטים על גופם גלימות כחולות מבד מיוחד המתאים למזג האוויר המדברי. "הם לא היו מתקלחים אז וכשהיו מנגבים את פניהם בבד של הבגד היו נשארים על פניהם סימנים כחולים, ומשם מקור השם", אומר בר חן.
על פעילותו של המוסד בהעלאת יהודי מרוקו ידוע מעט, ואף פחות מכך נכתב בנושא. מעולם לא נכתב ספר על פעילות המוסד במאות הקהילות היהודיות שהיו פזורות בדרום-מרוקו, בין אגאדיר ודרומה אל לב מדבר סהרה, שסבלו ממחסור ומאיום מתמיד על הפרנסה.
בר חן מתאר את הסכנות שליוו את פעילות העלייה לה גוייס אביו כאשר הקים בית תמחוי ובו מקום לארבע מאות בני אדם שהוחלפו בכל שבוע בליל יום חמישי והועברו לידי סוכני העלייה של מדינת ישראל הצעירה. "הוא העביר אותם דווקא ביום חמישי כי ידע שביום שישי הפקחים לא יגיעו בגלל היום המקודש למוסלמים וביום שבת לא יגיעו כדי לכבד את היהודים, כך שהיו להם יומיים להתארגן וללמד את הבאים החדשים את נהלי המקום. אוחנה עסק רבות בזיוף מסמכים שיאפשרו את העברתם של היהודים בזהות בדויה אל מחוץ לגבולות מרוקו. כך פעל אוחנה במשך שנתיים בהן העביר כעשרת אלפים יהודים אל מעבר לגבול.
"בשנת 55' יצאה הוראה גורפת שאוסרת יציאת היהודים ממרוקו. לא משנאת היהודים אלא משום שהיו זקוקים להם. הם ידעו שאם הצרפתים והיהודים עוזבים אין מי שיחזיק את המדינה. לכן הגיוס היה סיכון במאסר ובעינויים", אומר בר חן ומוסיף: הספר סוגר חוב לאותם פעילי עלייה שלא נכתב עליהם דבר ולא תוגמלו מעולם".