יש אבות שהם "אבא של שבת", לטובת אלו בינינו שאינן מכירות נסביר כי מדובר באב שפוגש את ילדיו רק בשבת. במשך השבוע הוא יוצא לעבודה לפני שהם מתעוררים וחוזר לאחר שהם כבר ישנים.
לעיתים מפציע האב בבית באמצע השבוע בשעת ערב מוקדמת ומשתלב במטלות ארוחת הערב, מקלחות וההשכבה לישון. נשמע טוב? בלי הוראות הפעלה זה לא עובד.
למעשה מדובר באורח שיש להסביר לו הכול, היכן נמצא כל דבר, מה סדר היום ועוד. לא זה לא הזוי.
השבוע בעלי היקר הגיע ממש מוקדם בשעה 18:00 בערב, הוא נכנס הביתה והלך ישירות למחשב הנייד 'לבדוק משהו', הילדים שהתרגשו מאוד הלכו מיד אחריו למחשב, תוך דקות מצאתי שני קטנטנים הורסים מחשב, איפה אבא? הוא כבר מצא עיסוק אחר. הסברתי בנועם שאין להשאיר ילדים עם המחשב שלי לבד ושאני באמצע להכין ארוחת ערב. "בבקשה אם אתה כבר פה, תפקח עיניים..."
האב המסור החליט להיות אחראי על ארוחת הערב ולתת לי קצת לנוח. הוא שם את הצלחות עם האוכל על השולחן והלך לקרוא עיתון. לפתע נשמעו קולות: אבא תביא לי מזלג, אבא תביא לי מיץ, אבא נשפך לי. שוב הסברתי בנועם שיש לשבת עם הילדים ולדאוג לצרכיהם בעת ארוחת הערב. אל תדאגו, ההסבר המלומד לא גרם לו לעזוב את העיתון. דרך אגב – עד עכשיו הם מחכים למיץ שביקשו...
מקלחות - בערב אחר ביקשתי ממנו לקלח את הקטנה, הוא הסכים מיד ואמר לי – טוב תורידי לה את הבגדים ותביא לי אותה. עשיתי זאת ולאחר חמש דקות קיבלתי אותה אחרי מקלחת, נוטפת מים, עטופה במגבת, "תלבישי אותה". ואני לתומי חשבתי שמקלחת כוללת את כל השלבים הללו.
יום אחד הגדלתי לעשות ושלחתי אותו להוציא את הילדה מהגן – חמש דקות לאחר שהגן כבר הסתיים קיבלתי טלפון – איפה הגן בכלל? לאחר הסברים מלומדים ועוד שתי שיחות טלפון נמצא הגן וגם הילדה...
גם אם האב המוצלח בעל הכוונות הטובות נמצא בשעות הבוקר בבית המצב לא משתפר. בבוקר כידוע צריך להלביש ולארגן את כולם, לתת ארוחת בוקר ולהכין כריכים. הסברתי לו שצריך לקום, שהנס הזה שהוא נמצא בבית בשעה כזו ממש מעולה ושיעזור לי לארגן את הילדים. בתגובה שמעתי – "מה הבעיה? שתי דקות וכולם מוכנים".
הוא קם באיחור רב וראיתי שללא מטלות מדויקות לא תבוא הישועה. ביקשתי לתת לילד קורנפלקס עם חלב, לאחר זמן מה שמעתי – "אבא, אף פעם לא הביאו לי קורנפלקס בצלחת כזו".."אה, סליחה זה בשרי".
ביקשתי להלביש את הילדה. אני לא אתיימר שהוא גם ימצא משהו בארון אז הבאתי לו את הבגדים, המשימה ארכה זמן רב תוך צרחות של אי שביעות רצון של הבת ובסוף - "תסרקי אותה"... כמובן, זה באמת כבר יותר מדי לדרוש.
בקיצור- אבא של שבת יודע לשחק מונופול עם הילדים ולהירדם על הספה, כל השאר זה כבר יותר מדי!
(למען הסר ספק - כל קשר בין המקרים המתוארים למציאות מקרי בהחלט)