חמש שנים לאחר ההתנתקות מתחילים בצה"ל לסכם את התקופה, ואומרים כי ההנחה היתה שבפינוי הכוחות מעזה מרכז הכובד יעבור לאיו"ש. "בפועל", אומר גורם צבאי בכיר, "אמנם הגבולות סביב עזה הינם ברי הגנה, אך הקלות של החדרת אמצעי לחימה גברה".
"בידי החמאס כמות נ"ט ונ"מ וטילים ארוכי טווח רבה ביותר, דבר שלא היה טרם ההתנתקות, הלחימה בשטח במקרה של מבצע או מלחמה תהיה הרבה יותר קשה, ולמרות שאיומי החיכוך הולכים ויורדים כאשר אירועים קורים הם רק בעלי עצימות רבה יותר", מוסיף הגורם.
בייחס לחמאס אומר הגורם הבכיר, כי לדעתו אין צורך בהשתלטות ישראלית על רצועת עזה, אלא בקיומן של סדרת פעולות שמטרתן לייצר שכבה של אבטחה, הן לישובי הגדר והן ליישובים המרוחקים ממנו. "היום בידי החמאס מצויות עשרות רקטות הממסוגלות להגיע לטווח של 70 ק"מ, וזה בהחלט דבר שצריך לקחות אותו בחשבון".
לפי הנתונים שבידי צה"ל, מאז שנת 2007, עת החלו בשינוי התפיסה בפיקוד הדרום תחת שרביטו של האלוף היוצא, יואב גלנט, חל שינוי מהותי בירי הרקטות לעבר ישראל. בשנת 2007 נורו 2,500 רקטות וטילים, בשנת 2008 המספר גדל ל- 3,200 (450 פגעו בשטח בנוי), לאחר מבצע עופרת יצוקה, במהלך 2009 נורו 360 רקטות ובשנת 2010 ירד המספר עד לכדי 277 רקטות, 15 בלבד פגעו בשטח בנוי.
גם במספר הנפגעים חל שינוי רב לאורך השנים. בשנת 2007 נהרגו 9 ישראלים, בשנת 2008 נהרגו 14 ישראלים, בשנת 2009 שני ישראלים ובשנה החולפת ארבעה, אחד מהם עובד זר.
בצה"ל מדגישים, כי בשנים האחרונות הוחל בישום שונה של תפיסת הביטחון, כאשר בניגוד לעבר כל גורמי המודיעין יושבים יחד, מעבירים מידע מהאחד לשני ופועלים בצורה הדוקה ושיתופית. הגורם הבכיר מגלה, כי התגובה הרפה שהיתה לאחר חטיפתו של גלעד שליט לא תשוב עוד, "היו לנו הזדמנויות שהחמצנו, אבל במקרה שתהיה חטיפה נוספת ניערך למשהו רחב היקף שיביא את הצד השני לתובנות שתשובותינו לא תהיינה רפות".
באשר לקשר בין ארגון החמאס למצרים, אומר הגורם הבכיר, כי "הסימפטיה לחמאס מצד המצרים הולכת ופוחתת, אנחנו יכולים לקבוע שאנשי החמאס היו אלו שבצעו את הירי לעבר העיר אילת, ואילו היה ביכולתם שלא לערב את מצרים הם היו עושים זאת כך. הם יודעים כמה מצרים מסוגלת לחסום את פעילותם ולכן הם נמנעים בכל דרך כאשר הדבר אפשרי מלהתחכך עמם".