עולם האימון האישי, הקאוצ'ינג, תופס תאוצה בשנים האחרונות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם מתי וכסלר, מנהל מכון 'כוונה' המשלב בין יהדות לאימון אישי, וניסנו לברר איך מחברים בין התורה העתיקה לשיטה החדשנית.
"מה שחדש זה המתודיקה. לעומת זאת ההבנה לגבי מה זה אדם נמצאת במקורות", הוא מסביר ומציין: "אצלנו אנחנו הולכים בעיקר בשיטת החסידות, שיטת הבעל שם טוב".
דוגמא לדבריו הוא מציג בערך הרצון המובע בתפילה ותואם את גישת האימון האישי, גישה המציבה חזון כיעד ולאחר מכן מתכננת את הדרכים להשגתו. היהדות מוסיפה לסוגיית הרצון והדרך אליו את שאלת המוסר הנובע מתוך הבנה שלא כל רצון ולא כל חזון הוא טוב, הוא מוסיף.
לצורך חיזוק הצבת החזון והיעד לומדים ב'כוונה' את אלמנט התפילה בעוצמה כמנוף להצבת יעדים. "אנשים לא יודעים איך להתפלל", אומר וכסלר ומספר על קורס מיוחד העוסק בתורת התפילה.
לדבריו אפיק הקאוצ'ינג מהווה גשר נוח לרבים בציבור החילוני אל עולם היהדות בהיותו אפיק העוסק יותר בעולם הנפש מאשר בעולם המצוות. הוא מספר על התעניינות רבה בקרב תושבי תל אביב סביב הסניף החדש שנפתח ל'כוונה' בעיר הגדולה.
ומה הם גבולות הקאוצ'ינג? מה הם הכללים בעולם הפורח הזה? וכסלר מביע צער על שאין כללים שכאלה, אך קובע כי המקורות מהווים סוג של ביטחון, כהגדרתו, שלא לחרוג מגבולות המותר ביחס שבין מטפל ומטופל. עוד הוא מוסיף: "מאמן צריך להיות מקצועי. הוא יצטרך להוכיח שפעל באופן הגיוני, כלומר שלמד את התחום הזה של האימון". עם זאת הוא מזהיר ואומר כי מאמנים שהפכו למעין גורו עבור מאומניהם מהווים בכך תמרור אזהרה עבור הציבור.