ארגון 'מידות', המבקש לקדם את האפקטיביות בפעולת עמותות ותורמים, מציג היום (שלישי) דו"ח בנושא: 'אלימות נגד נשים'. בארגון טוענים כי תוצאה אפקטיבית בטיפול בקורבנות האלימות תושג, בין היתר, בעזרת הקמת גוף לאומי לריכוז הטיפול באלימות נגד נשים, תיאום בפעילות עם למעלה מ-50 העמותות שפועלות בתחום וקביעת מדדים להצלחת פעילות העמותות
על פי נתוני המשטרה: בכל שנה נאנסות 3,700 נשים (בממוצע: 10 נשים ליום!) ו- 15 נשים נרצחות על רקע מגדרי. כמעט כל אישה ישראלית מעל גיל 15 נפגעה לפחות פעם בחייה מהטרדה מינית, מתקיפה מינית, מאלימות כלכלית, מאלימות נפשית או מאלימות חברתית.
בנוסף דווח כי קיים פער בין מספר הנפגעות מאלימות מגדרית לבין מספר המתלוננות: כמעט 200,000 נשים מוכות מדי שנה בארץ, פחות מרבע מהן מדווחות לרשויות.
כמו כן, בכל שנה מדווחים למרכזי הסיוע קרוב ל- 9,000 מקרי אלימות מינית, רק חמישית מהם מדווחים למשטרה.
בארגון מציינים כי היקף ההשקעות הציבוריות, כולל עלויות אכיפה וענישה, במיגור התופעה ובטיפול בקורבנותיה עמד ב- 2009 על 456 מליון ₪ בלבד (שהם 0.12% בלבד מתקציב המדינה לשנת 2010).
בשנת 2009 עמד הסעיף התקציבי של משרד הרווחה המיועד למענקים עבור נשים, שיוצאות ממקלטים לנשים מוכות על: 0 ש"ח.
על פי הדו"ח "היעדר מאגר מידע מרכזי בין העמותות גורם לכך שאין שיתוף בידע, גורם לבזבוז זמן ומשאבים ויכולת מוגבלת להשיג תוצאות מיטביות בטיפול בנשים שסובלות מאלימות".
בדו"ח צויין כי "בתחום פועלים 53 ארגונים, המספקים מענה הכרחי וחשוב ועושים עבודת קודש בטיפול בנשים הסובלות מאלימות. עם זאת, קיים חוסר תיאום והיעדר פעולה משותפת של ארגוני הנשים לקידום מטרת העל המשותפת לכל הארגונים".
עוד דווח כי "אפקטיביות ההשקעה הכספית של המדינה בתחום עומדת בסימן שאלה: המדינה, שהיא המממנת העיקרית של התכניות לטיפול בנשים המוכות, משקיעה את כספי הציבור באופן לא אפקטיבי: 80% מהתקציב המיועד ב-2009 הופנה לאכיפה וענישה, ורק 20% למניעה, לחינוך, לטיפול ולשיקום. המדינה הקצתה בממוצע רק מעט מעל 2,000 ₪ לשנה לכל אשה שנפגעה".
בארגון מציינים כי "המדינה לא מסייעת לארגונים הפועלים בתחום לטייב את פעילותם, לא בודקת האם הפתרונות שהם מציעים משיגים תוצאות ולא משקיעה די תקציבים בפיתוח ושכלול יכולתם של הארגונים לפעול באופן אפקטיבי יותר. התוצאה: לרבים מהארגונים הפועלים בתחום אין משאבים, ידע או כלים להעריך את פעולותיהם ולבדוק האם הפתרונות שהציעו לנשים הזקוקות לכך השיגו את פעולתם. לו היו עושים זאת היו הם והתורמים להם יכולים ביתר ביטחון לקבל החלטות ולייעד את כספם באופן אפקטיבי".
בדו"ח מפורט כי "אין תכניות שיקום ארוכות טווח המשלבות מרכיבים כלכליים ונפשיים, וכן מרכיבי רווחה, הכשרה, תעסוקה ודיור".
בנוסף דווח כי "משרד הרווחה מרכז ידע רב, שליטה על תקציבים, על מכרזים ועל קביעת סדרי עדיפויות. במקביל, ארגוני המגזר השלישי נושאים בפועל בעיקר הנטל בטיפול ובסיוע לנשים הקורבנות. הארגונים פועלים באופן יצירתי ומספקים מענה, גם במקומות שהיה זה תפקיד המדינה לסייע לנשים".
בארגון טוענים כי "השקעה אפקטיבית של התקציבים יכולה לחסוך כסף רב, וסבל היה נמנע מן הקרבנות, אילו הושקעו משאבים רבים יותר בהכשרת אנשי מקצוע שמומחיותם באיתור מוקדם ולטיפול בתופעה".
בנוסף הם מציינים כי "תחום זה מתאפיין במיעוט תורמים בהשוואה לתחומים חברתיים אחרים. תורמים חוששים להיות מזוהים עם הנושא ותרומותיהם נמוכות וחד פעמיות, ולא מאפשרות השגת תוצאה חברתית משמעותית. עקב כך מתקשים הארגונים לפתח תשתיות החיוניות לקיום פרויקטים מתמשכים".
גיל רונן, יו"ר ארגון "הפמיליסטים" הפועל למען חיזוק ערכי משפחה, טוען כי הדו"ח כולו אינו אלא תעמולה שקרית המשרתת ממסד מגדרי אנטי-משפחתי ואנטי-לאומי, שבמרכזו מצויים ארגוני הנשים של “הקרן החדשה לישראל”.
"דו"ח 'מידות' ממחזר תעמולת זוועה שמזמן כבר הוכח כי היא שקרית, לגבי מאות אלפי נשים מוכות בישראל, מאה אלף נשים עגונות ושאר המצאות שאף חוקר לא מוכן לעמוד מאחוריהן. הדו"ח רוקד על דמן של קורבנות פשע בכדי ליצור מצג שווא של מלחמה מגדרית בין נשים לגברים. אין מלחמה כזו ולא תהיה – היא קיימת רק בראשן של עסקניות זרם השנאה המגדרי, המשיגות באמצעות תעמולת המדון הזו עוד ועוד תקציבים וכובשות עוד ועוד עמדות השפעה. ביטויים הזויים כמו 'אלימות נפשית' ו'אלימות כלכלית' נועדו ליצור דמוניזציה של הגברים כולם ולגרום לנשים לשנוא גברים.”
"מנהיגות ארגוני הנשים מעולם לא נבחרו על ידי כלל הנשים בישראל לייצג אותן. כולן שייכות למשפחת 'הקרן החדשה לישראל', אשר מתייחסת לנשים כאל שפחות ללא יכולת חשיבה ודעה עצמאית. באמצעות ארגוניה, 'הקרן' הזו מכתיבה לנשים מה לומר ומה לעשות, ושוטפת את מוחן בדעות אנטי-משפחתיות, אנטי-לאומיות ואנטי-צבאיות. סביר להניח שגם הדו"ח של 'מידות' הוזמן ע"י ארגוני 'הקרן' המעוניינים לקבל עוד תקצוב מהממשלה.”