יושב-ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין, קרא היום (ג') למאבק חסר פשרות במכת העוני בישראל. "'מאבק בעוני' איננו רק מטבע לשון, אלא מצריך התמודדות רצינית, מחויבת ועמוקה. מכת העוני בישראל דורשת מאיתנו היום יציאה למלחמה של ממש, מתמשכת ובלתי מתפשרת", אמר ריבלין.
לדבריו, "בישראל של השנים האחרונות חל מפנה מבהיל ומסוכן: אם בשנות השישים נחשבה מדינת ישראל למופת של חברה שוויונית יחסית, הרי שבמרוצת השנים האחרונות התמונה התהפכה. שיעור העוני בישראל הוא מן הגבוהים בעולם המערבי".
יו"ר הכנסת ציין, כי לאחר שלב ההלם וההכחשה, חילחלה השלמה של חלקים נרחבים בחברה עם היותה מוכת עוני. הוא קרא שלא לנסות ולערוך "מתיחת פנים" לנתוני העוני, ולבטל כלא היו את שיעור העניים בקרב האוכלוסייה הערבית והחרדית. עוד קרא ריבלין לפרק את "חבילת העוני", לא להתייחס לסוגיה כאל מקשה אחת אלא להבחין בין הגורמים השונים לעוני: אלה שבכוחנו להביא למיגורם, באמצעות מדיניות ממשלתית כמו עוני השכירים, לבין אלה שאיננו יכולים למגרם אך חלה עלינו החובה המוסרית לטפל בהם.
"כך למשל, סוגיית עוני השכירים, מעמידה בפני החברה בישראל אתגר קשה- אך אפשרי ובר תיקון. עלינו להכריע כציבור, כי לא מתקבל על הדעת שאנשים שיוצאים בבוקר לעבודה, חוזרים בערב מעמל יומם כשהם עניים יותר. המאבק בעוני השכירים, איננו רק חובה מוסרית ראשונה במעלה וצורך כלכלי חיוני של המשק. המאבק בעוני השכירים הוא דוגמא, לחזית אחת במערכה כנגד העוני שבה, בכוחנו לנצח,ולהביא לשינוי של ממש במצב העניים בישראל", אמר.
ריבלין הוסיף, כי "קשה שלא להרגיש שחסרי הישע שבתוכנו הופכים לבלתי נראים. נדמה שפשוט שכחנו- ש"צמיחה" איננה חזות הכול. היכולת שלנו להגיע להישגים משמעותיים בטיפול במוקדי העוני ה"פתירים" (כמו עוני השכירים והעוני המגזרי)- לא מסירה את אחריותנו לרווחת אותם החלשים. אי היכולת שלנו "לתקן" את חולשתם של החלשים ולהשיבם למעגל התעסוקה- לא פוטרת אותנו מהחובה המוסרית להעניק להם את הדאגה והטיפול והמיטביים. חברה שאינה דואגת לחסרי הישע שבה- אינה ראויה להיקרא חברה".
ביחס למעורבותם של הארגונים האזרחיים במאבק בעוני, אמר ריבלין: "על החברה בישראל להגדיר את הקריטריונים בהם נבחנת חובתה המוסרית של המדינה לאזרחיה. המדינה היא הנושאת באחריות הבלעדית למתן מענה לבעיותיה ותחלואיה של החברה. יתרונם המובהק של ארגוני החברה האזרחית הוא בקשר הבלתי אמצעי שהם מקיימים עם השטח, ולא משולחנות הוועדות ומהאולמות הממוזגים, אך לא יתכן שארגוני החברה האזרחית הם שיופקדו באופן בלעדי על נטרול סכנות העוני במדינת ישראל".