בית משפט השלום בירושלים קיבל את ערעורו של עורך הדין יוסי פוקס בשמם של כמאה משפחות מעקורי גוש קטיף וקבע שתוספת ה15% לשטח העיקרי של הבית, תוספת שהוגדרה בחוק, תחול גם על אותם מהעקורים שבחרו במסלול השומה הפרטנית.
בכך דחה ביהמ"ש את פרשנותה המצמצמת של וועדת הזכאות, פרשנות אשר פגעה בזכויות שהקנה החוק לעקורים. להערכתו של עורך הדין פוקס פסק הדין ישפיע באופן ישיר על כ-700 המשפחות שפוצו במסלול השומה הפרטנית ומדובר בתוספת שעשויה להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים למשפחה. בכך מסתיימת סאגה משפטית שנמשכה קרוב ל-3 שנים.
פוקס מוסיף ואומר: "מדובר בפסיקה טובה, העקורים לא מפחדים מדרך משפטית ארוכה, אך ראוי יותר היה שהמנהלת לא תערים על גבם מאבקים מיותרים".
יצוין כי את פסק דין נתנה השופטת אנה שניידר אשר שימשה כיועצת המשפטית של הכנסת במועד חקיקת החוק. הערעור הוגש על החלטת ועדת הזכאות במנהלת סל"ע (תנופה), בנושא חישוב שטח בית המגורים במסלול השומה הפרטנית. כידוע מסלול השומה הפרטנית, הינו מסלול פיצוי חלופי, אשר נכלל בחוק פינוי-פיצוי ובחרו בו כ- 700 בעלי בתים מושקעים שבמסגרתו הפיצוי בגין כל אחד מהבתים חושב לפי שמאות פרטנית של השמאי הממשלתי הראשי.
השופטת שניידר כאמור דחתה את הפרשנות של ועדת הזכאות, לחוק, אשר הייתה לרעת העקורים ומנוגדת ללשון החוק וקבעה כי הערעור מתקבל וכי הגדרת "שטח הבית" שבסעיף 1 לתוספת השניה לחוק, הכוללת תוספת של 15% לשטח העיקרי, חלה גם על מסלול השומה הפרטנית והורתה לוועדת הזכאות להשיב את התיקים לשמאי הממשלתי הראשי לשם הוצאת הנחיות מתאימות ליישום פסק הדין באופן שימנע כפל פיצוי בגין שטחי השירות וזאת עד ליום 1.1.2011.