נשיאת ביהמ"ש המחוזי בת"א, דבורה ברלינר, אומרת בראיון לעו"ד רון דרור בכתב העת "עורך הדין" של לשכת עורכי הדין, כי היא מאמינה שיש מקום לערכאת ביניים בין בתי המשפט המחוזיים לביהמ"ש העליון.
"אני חושבת שהיום חלק גדול מהערעורים בבית המשפט העליון הם ערעורים שלא מצריכים שופט עליון. הם מצריכים שיפוט ברמה הכי טובה שיש, אבל לא דווקא שופט עליון", מציינת ברלינר.
לדבריה, "צריכה להיות מערכת ערעורים ארצית. אם היא תהיה ארצית, תהיה אחידות בפסיקה. תהיה לשופטים עוד אפשרות להתקדם, כי תהיה גם ערכאת ערעור שיהיה אפשר להתקדם אליה. אבל זה פן פחות חשוב בעיני. הפן החשוב הוא שבית המשפט העליון יוכל להתפנות באמת למספר מוגבל של תיקים חשובים ועקרוניים ולדון בהם בכל תשומת הלב, להקדיש להם את כל הזמן, ולא להרגיש שמישהו נושף להם בעורף".
"בכל בית משפט עליון בעולם יש 100-150 תיקים בשנה. כאן יש כמה, 5,000? אולי יותר. ראיתי את העומס שעובדים בו בעליון. כשהייתי שם לא הלכתי לפני שבע־שמונה בערב הביתה. צריך לתת לבית המשפט העליון לעסוק בסוגיות מאוד עקרוניות, חשובות. מדינת ישראל תיהנה מזה. כך נוכל גם לשמור על רמת השיפוט בערעורים על ידי הקמת ערכאת ערעור ארצית", קובעת השופטת ברלינר.