בית המשפט העליון דחה ערעור שהגישו רוצחי הנער דני כ"ץ על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות ערר שהגישו נגד החלטת ועדת השחרורים שלא להורות על שחרורם המוקדם.
השלושה, סמיר גנאמה, פתחי גנאמה ועלי טראד הורשעו ברציחתו של הנער דני כ"ץ פעמיים, לאחר שבית המשפט העליון הורה לערוך להם משפט חוזר, אשר גם בו הורשעו.
בשנת 2006 קצב נשיא המדינה את עונשם של הרוצחים ל-30 שנות מאסר, ומשחלפו למעלה משני שלישים מתקופת המאסרהם פנו לוועדת השחרורים בבקשה כי זו תורה על שחרורם המוקדם על-תנאי.
הועדה דחתה את הבקשה בפעם הראשונה, ולאחר שבית המשפט המחוזי הורה על עריכת דיון נוסף עקב פגמים שנפלו בדיון ובהחלטה דנה הועדה (בהרכב שונה) פעם נוספת בבקשה ודחתה אותה בשנית.
הועדה קבעה כי העובדה שהשלושה מעולם לא הודו ברצח ומעולם לא התחארטו על המעשה, אותו ביצעו על פי קביעת בית המשפט ממניעים לאומניים, מהווה סיבה מספיקה לדחיית הבקשה.
לטענת השלושה, זכותם להכחיש את המעשה בו הורשעו היא זכות חוקתית, ועל כן לא ניתן לתלות בהכחשה זו את הסיבה לדחיית בקשתם לשחרור מוקדם.
"וועדת השחרורים שקלה את השיקולים אשר החוק מצווה עליה לשקול. בתוך כך נשקלה בדרך עקיפה גם שאלת אי-הודאתם של המבקשים באשמה (כפירה מאוחרת, שבאה בעקבות הודאה מפורטת בראשיתם של הליכים), אולם התחשבות זו בדין יסודה", קבע סגן הנשיאה, השופט אליעזר ריבלין, "בנוסף לכך, התחשבה הוועדה במכלול רב של שיקולים שאינם מושפעים מטענת החפות; שיקולים המבוססים על נסיבותיהם המיוחדות של המבקשים היה אכן צורך שיישקלו". לדעתו של ריבלין הצטרפו גם השופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר.