האמן ואיש התקשורת דודו אלהרר, סבור שההיסחפות הבהמית, כלשונו, אחרי תכנית האח הגדול מסמלת את התהליך הנוראי שהחברה בישראל עברה בשנים האחרונות, "האח הגדול, במקור, הוא אפוקליפסה! הרס טוטאלי של האנושות. זוהי המסקנה שעולה מן הספר 1984 של ג'ורג' אורוול. זהו הקץ של התרבות המערבית שהתפתחה והתקדמה בצעדי ענק לעבר התהום הפעורה. איך מתמודדים עם ההתרסקות הבלתי נמנעת? מתעלמים... מתכחשים... אוכלים ושותים, שרים ורוקדים כי מחר נמות. הניחו למחר שלא יבוא! הביאו את היום! זוהי הטיטאניק של המאה העשרים ואחת".
לדבריו התעלמנו ונתנו לתרבות המערב הקלוקלת להשתלט על חיינו, "הטעות שלנו מלכתחילה הייתה להתעלם מן המרחב הזה... מן התרבות שהייתה פה... לבוז להיסטוריה של ישראל, וּלייבּא את עגל הזהב האמריקאי הנוצץ. הפוליטיקה האמריקאית... האמנות האמריקאית... המוסיקה... התיאטרון... הקולנוע... המחול... הספרות... ולא תפסנו שהבליל המערבי הזה לא יכול להתקיים במזרח התיכון... פשוט מאוד, כי מערב הוא מערב, ומזרח הוא מזרח ואין בן תמותה בשר ודם שיכול לשנות סדרי עולם שנקבעו מבראשית. המערב אינו יכול להתקיים במזרח ולהיפך! כפי שימין הוא ימין ושמאל הוא שמאל וכפי שמטה אינו מעלה וּמעלה אינו מטה...".
אלהרר תמה, איך במדינה שבכל רגע עלולים לנחות טילים, עסוקה אומה שלמה בתכנית של הבל, "אז מה יש לנו מכל זה? תכניות ריאליטי... זהו האלהים האמריקני... אלה הם מזבחות הבעל האיקונין והעשתרות... ואנחנו, כרוכים אחרי ההבל הזה כחבל אחר הדלי... במקום לדאוג להישרדותנו על האדמה הזאת... אנחנו שורדים בפיליפינים עם הטלוויזיה... במקום לעלות מעלה בקטן, אנחנו יורדים בגדול... תרתי משמע... ובמקום לדאוג לטפח חיים סבירים עם משמעות כלשהי לאח הקטן שלנו לילדים שלנו לנכדים שלנו, אנחנו מכורים לאח הגדול שעושה בנו שמות והורס כל חלקה טובה... זה לא אח! זהו הזבל האמריקני שאנחנו קונים בכסף מלא... עד היכן טַפָֿשְׁנוּ וָנטוּמְטָם? בכל רגע נתון יכולים לנחות כאן טילי השמדה מצפון ומדרום, לזרוע מראות אימה ואנחנו משליכים את יהבנו על טמטום חושים לשמו...".