ביום ראשון הגיע היועץ המשפטי לממשלה אלייקים רובינשטיין לדיון בקבינט המדיני-בטחוני במשרד ראש הממשלה בירושלים. באותה שעה התקיימה בסמוך הפגנה של בני נוער מהיישוב שילה, אשר מחו על מספרם הרב של החללים שנתווספו להרוגי מלחמת אוסלו: 21 יהודים בתוך פחות מיממה. מן ההפגנה עלתה גם הקריאה: \"לגרש את הערבים\". רובינשטיין, ששמע את הקריאות, פנה מיד לקצין החקירות של משטרת ירושלים בדרישה לפתוח בחקירה נגד האנשים שהשמיעו את הקריאות, משום שלטענתו הייתה כאן עבירה על סעיפים מחוק העונשין, שעניינם הסתה לגזענות.
ישראל מידד, יו\"ר אגודת \"זכות הציבור לדעת\", שלח אל היועץ המשפטי מכתב, ובו הביע תמיהה על הוראתו של היועץ לפתוח בחקירה נגד המפגינים. מידד כותב: \"התבשרתי שהורית למשטרה לחקור התבטאויות שעולה מהן חשש לעבירה של סעיף 144, דומני, על רקע קריאות בהפגנה מאמש בדבר הרצון לגרש ערבים. איני תומך בשום אמירה גזענית, ואיני דוגל בפתרון מדיני המבוסס על \"גירוש\", אך אני מוצא את עצמי מתקשה להבין מה שנדמה לי כסתירה בעמדות שהנך נוקט בתחום של השיח הציבורי\". \"במשך שנים רבות\", מציין מידד, \"אנו שומעים מפגינים ואישי צבור המייצגים את \"מחנה השלום\" משמיעים קריאות לפנות יהודים מביתם, עם או בלי הסדר... הם מכנים את אותם יהודים, הגרים בבתיהם, \"מתנחבלים\". בראיון בתוכנית \"שבע וחצי\" של הערוץ הראשון\" מוסיף מידד \"קרא הסופר מאיר שלו לפעולת \"אלטלנה\" נגד יהודים שבשל יהדותם, בין היתר, ביקשו לגור באזורי יש\"ע, אזורים שהם חלק מהמולדת היהודית\". \"הקונוטציה הראשונית של השם \"אלטלנה\", כידוע, היא של מלחמת אחים\", כותב מידד. \"חוק העונשין, סעיף 144ב, מגדיר גזענות גם כהשפלה, גילוי איבה, עוינות או אלימות\'. השכלתי וההיגיון שלי מוליכים אותי למסקנה שעליך לגנות את הדרישה הזאת, ואף להורות לגורמים המשפטיים והמשטרתיים לטפל במי שקרא קריאה זו. בעניין רעיונות על פתרון מדיני של גירוש או של פינוי, אין להפריד בין ביטויים נגד ערבים לבין ביטוים נגד יהודים, כי התוצאה הסופית היא זהה: הרס הבית והעברת אוכלוסין\", דברי מידד ליועץ המשפטי.
ישראל מידד, יו\"ר אגודת \"זכות הציבור לדעת\", שלח אל היועץ המשפטי מכתב, ובו הביע תמיהה על הוראתו של היועץ לפתוח בחקירה נגד המפגינים. מידד כותב: \"התבשרתי שהורית למשטרה לחקור התבטאויות שעולה מהן חשש לעבירה של סעיף 144, דומני, על רקע קריאות בהפגנה מאמש בדבר הרצון לגרש ערבים. איני תומך בשום אמירה גזענית, ואיני דוגל בפתרון מדיני המבוסס על \"גירוש\", אך אני מוצא את עצמי מתקשה להבין מה שנדמה לי כסתירה בעמדות שהנך נוקט בתחום של השיח הציבורי\". \"במשך שנים רבות\", מציין מידד, \"אנו שומעים מפגינים ואישי צבור המייצגים את \"מחנה השלום\" משמיעים קריאות לפנות יהודים מביתם, עם או בלי הסדר... הם מכנים את אותם יהודים, הגרים בבתיהם, \"מתנחבלים\". בראיון בתוכנית \"שבע וחצי\" של הערוץ הראשון\" מוסיף מידד \"קרא הסופר מאיר שלו לפעולת \"אלטלנה\" נגד יהודים שבשל יהדותם, בין היתר, ביקשו לגור באזורי יש\"ע, אזורים שהם חלק מהמולדת היהודית\". \"הקונוטציה הראשונית של השם \"אלטלנה\", כידוע, היא של מלחמת אחים\", כותב מידד. \"חוק העונשין, סעיף 144ב, מגדיר גזענות גם כהשפלה, גילוי איבה, עוינות או אלימות\'. השכלתי וההיגיון שלי מוליכים אותי למסקנה שעליך לגנות את הדרישה הזאת, ואף להורות לגורמים המשפטיים והמשטרתיים לטפל במי שקרא קריאה זו. בעניין רעיונות על פתרון מדיני של גירוש או של פינוי, אין להפריד בין ביטויים נגד ערבים לבין ביטוים נגד יהודים, כי התוצאה הסופית היא זהה: הרס הבית והעברת אוכלוסין\", דברי מידד ליועץ המשפטי.