דנון ואפללו במועדונית עם ילדי בני המנשה
דנון ואפללו במועדונית עם ילדי בני המנשהצילום: חגי גלס, מועצה מקומית קרית ארבע-חברון

ועדת העלייה והקליטה של הכנסת ערכה היום (שלישי) סיור בקרית ארבע כדי להיפגש עם הריכוז הגדול ביותר בארץ של "בני המנשה". קהילה זו בהודו נחשבת כצאצאי עשרת השבטים, שהוגלו מהארץ לאחר חורבן בית ראשון, בשנת 722 לפני הספירה, ומאז – נותקו משאר העם היהודי. הם שמרו על קיום חלק מהמצוות, וכן מנהגים ומסורות ומזוהים גם ע"י סביבתם כיהודים. עלייתם לארץ החלה בסוף שנות השמונים אך בשנת 2007 נעצרה. יו"ר הוועדה ח"כ דני דנון (הליכוד) הדגיש בישיבת הוועדה כי על ממשלת ישראל לעשות כל מאמץ להעלות את שארית בני הקהילה, לגיירם בארץ, ולהקים צוות שיוביל וילווה את קליטתם.

מיכאל פרויינד, יו"ר עמותת "שבי ישראל" הפועלת ללמד יהדות והעלאה לארץ בקרב בני השבט סיפר כי בעשור האחרון הגיעו 1700 איש באישור ממשלת ישראל וכולם עברו גיור בארץ. כשליש מהקהילה (660 איש) מתגוררים בקרית ארבע, והשאר מפוזרים ברחבי הארץ. 

לדבריו, "נותרו מאחור 7232 נפש ומאז שנת 2007 אין אישור ממשלתי להביא עוד. צריך לחדש את העלייה כי רבות מהמשפחות מחולקות. בשנת 2004 קבע הראשון-לציון הרב שלמה עמאר כי "בני המנשה" נחשבים מזרע ישראל אבל בגלל הנתק של 1700 שנה מרובו של העם, הם יעברו גיור. ממשלת הודו איננה מוכנה שהגיור יתבצע בשטחם, וכיוון שהם אינם מתגיירים לפני עלייתם, הם אינם זכאי-חוק-השבות. כולם בעלי רקע עמוק ביהדות. חיים עם התורה ושמירת המצוות, וזהו חלק מהזהות והתודעה שלהם. מבחינת הידע כיום – רובם יכולים לעבור גיור בתוך זמן קצר". 

לדברי פרוינד, יש לקבוע יעד של העלאת הקהילה כולה בשלוש השנים הקרובות, ולגיירם כאן בהשגחה ובפיקוח רבני מלא. פרוינד הדגיש את חשיבות קליטת העולים מבחינה חברתית, תעסוקתית ותרבותית.  

ח"כ אלי אפללו סיפר, כי "התגלה לפני שבט שלא הכרתי. פניתי בעניינם ליו"ר הסוכנות זאב ביילסקי והוא הסכים לפעול להעלאתם לארץ. משרד הפנים עיכב בכל מיני תירוצים ואח"כ גם משרד האוצר. פתרנו את הקשיים אבל אז הממשלה התחלפה. לפני כחודש נפגשתי עם שרת הקליטה סופה לנדבר, והיא הסכימה לעשות כל מאמץ להעלותם לארץ. דרשתי הגדלה של סל הקליטה בגלל קשיי תרבות מיוחדים. היה סיכום ששרי הפנים, הקליטה ויו"ר הסוכנות לנסוע לשם, אבל טרם יצא מכך דבר". אפללו ציין כי מספרם של בני העדה לא-סופי ולא-ברור. 

חנוך אביצדק, רכז הפעילות של "שבי ישראל" בקרב בני המנשה אמר בתגובה כי מספר בני העדה הוא ברור ומדובר אך ורק ב 7232 איש. לדבריו, עד כה העולים הגיעו לארץ היו במעמד תושב-ארעי, נקלטו במרכז קליטה פרטי ש"שבי ישראל" מימנה, אך תוך חודשים ספורים התגיירו, כי הם בעלי רקע עמוק ביהדות. לדברי אביצדק, אפשר לקלוט 1000-1500 איש בשנה בעזרת הסוכנות, והוסיף כי במעלות יש הצלחה מצוינת כתוצאה מקהילה-קולטת והשמה בתעסוקה וכן בקליטה חינוכית.

נציג הסוכנות היהודית יהודה כ"ץ הדגיש כי "ברגע שהממשלה תחליט אנחנו נשמח לבצע. משאבי הסוכנות מוגבלים אבל אם יהיה פרויקט אפשר יהיה לגייס עבורו תרומות ספציפיות מיהודי העולם".

חנניה מרמור, סגן מנהל מחוז ירושלים והדרום במשרד הקליטה טען כי אפשר להעניק סל קליטה באמצעות חוק הקליטה. "הכול עניין של תקציבים, וצריכים להשפיע בחלונות הגבוהים להפניית תקציבים לפרויקט זה".

ראש המועצה המקומית קרית ארבע-חברון מלאכי לוינגר ציין כי בני הקהילה משתלבים בחברה הכללית ותורמים לה רבות, אך הזהיר כי מאמצי משרדי החינוך, הרווחה והקליטה עדיין לא מספיקים. לדבריו, "אין בעל בית אחד שיטפל בקהילה הנפלאה הזו. חייבים להכין תשתית קליטה שתיצור אינטגרציה עם החברה הישראלית הותיקה ולא ליצור ריכוז-עולים שיתפוצץ לכולנו בפנים. הרשויות צריכות להחליט מי מטפל בקהילה, בהדרכה וגם בפיזור מובנה ומכוון. אי אפשר שהגוף הממשלתי היחיד שמכוון ומוביל את בני הקהילה זו המועצה המקומית קרית ארבע חברון". 

דנון הוסיף כי פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה כי יפעל להעלאת כל הקהילה, וכי הוועדה תשוב ותבדוק את פעילות הממשלה בעניין בעוד כחודש.

בקרית ארבע מתגוררים כיום 163 משפחות מבני המנשה רובם רכשו דירות במקום, עובדים באזור אך רובם בעבודות בשכר נמוך. רבים מהם זקוקים לשיפור העברית שבפיהם. בני הקהילה השתלבו היטב במקום, זוכים לשבחים רבים ולציונים גבוהים בלימודים וביחס אישי.