שוטרי חמאס ברחובות עזה
שוטרי חמאס ברחובות עזהפלאש 90

אבו עוביידה, דובר גדודי עיז א-דין אל-קסאם, שלל במסיבת עיתונאים ברצועת עזה (25 בדצמבר 2010) כל אפשרות לרגיעה (תהדיאה) עם ישראל והעביר מסר של הרתעה מפני ניסיון ישראלי לתקוף את שלטון חמאס ברצועת עזה.



"ניסיונות ההסלמה האחרונים של ישראל הינם משחק באש ועל האויב לדעת, כי הסלמת התוקפנות לא תעבור בשתיקה, וכי (גדודי) אל-קסאם אינם חלשים או מפחדים... אם הכיבוש רוצה לבחון את תגובתנו באמצעות יציאה לתוקפנות, אזי התגובה תהיה קשה, ולכן אנו קוראים לישראל שלא תבצע פעם נוספת מעשה טיפשות של מלחמה... אנו חותרים למנוע מעמנו את המלחמה והתוקפנות, ואולם אם האויב יכפה עליו את העימות אנו נלך לקראת העימות וניאבק בכל הכוח אשר בידינו ובכל מחיר והציונים ישלמו מחיר גבוה על כל פשע (שיבצעו)", אמר אבו עוביידה.



אבו עוביידה הוסיף פרטים על הרוגי גדודי אל-קסאם מאז הקמת הארגון. במשך עשרים ושלוש שנות קיומו של חמאס נהרגו 1,808 פעילי חמאס, מהם 144 לפני אינתיפאדת אל-אקצה ו-611 מתחילת האינתיפאדה ועד סוף שנת 2005. מספר ההרוגים של חמאס מתחילת שנת 2006 ועד סוף שנת 2010 עומד על 1,053 פעילי גדודי אל-קסאם, כלומר שיעור הרוגי אל-קסאם מאז הבחירות לפרלמנט ב-2006 הינו 58% מכלל הרוגי הארגון מאז הקמתו לפני 23 שנה.



אבו עוביידה פרט את המאזן של פעולות הג'יהאד שביצעו גדודי אל-קסאם הכולל 1,115 פעולות רשמיות (בנוסף ללחימה השוטפת נגד צה"ל וירי הטילים ופצצות המרגמה), 24 פעולת חטיפה,  שיגור 3,506 רקטות ו-7,475 פצצות מרגמה מאז שנת 2000. לדבריו, שיעור הרקטות ופצצות המרגמה ששוגרו מאז תחילת 2006 מהווה 68% מהמספר הכולל, כלומר – חמאס מודה שמספר הרקטות והפצצות המרגמה ששיגר הארגון (ולכך צריך להוסיף את נתוני הארגונים האחרים) גדול הרבה יותר מהתקופה שקדמה להתנתקות.



דובר חמאס הודיע לראשונה על נטילת אחריות רשמית לפיגועי הטרור הבאים: פיגוע ירי בבית חגי ב-24 ביוני 2005, ירי לעבר חיילים בעיר העתיקה בחברון ביולי 2005, ירי לעבר אוטובוס חיילים ליד כפר עציון ב- 17 באוקטובר 2005, ירי לעבר כלי רכב ישראלי סמוך לג'בל סנדס בחברון ב-16 בדצמבר 2005, פיגוע הירי בישיבת מרכז הרב בירושלים ב-6 במרץ 2008, ירי לעבר כלי רכב של משטרת ישראל בחברון ב-14 ביוני 2010.



המפקד הכללי של גדודי אל-קסאם, מוחמד דיף, פרסם הודעה רשמית, ובה מסר לישראל, ולפיו סופה של המדינה קרוב. "פלסטין על קדושתה, מסגד אל-אקצה, עריה וכפריה, תישאר שלנו (של הפלסטינים), אין לכם זכות על שעל ממנה ולא נרים בפניכם את הדגל הלבן".