מותו של כוכב הכדורגל אבי כהן ז"ל העלה מחדש למודעות ציבורית את בעיית המחסור בתורמי איברים בישראל.
כהן בן ה-54, שנפגע אנושות בשבוע שעבר בתאונת דרכים ברמת גן, הוכרז שלשום בצהריים כמת, לאחר שוועדה רפואית בבית החולים איכילוב קבעה כי הוא במצב של מוות מוחי. בית החולים כבר הוציא עבורו תעודת פטירה, ובהמשך נשלחה מתאמת ההשתלות לבקש ממשפחתו להסכים לתרומת איבריו, אך בלחץ רבנים המשפחה סירבה ואיבריו של כהן לא הועברו להשתלות, על אף שהיה חתום בחייו על כרטיס תורם איברים אדי.
ח"כ עתניאל שנלר, שחוקק בכנסת הקודמת, את חוק המוות המוחי, מתקשה להבין את אותם רבנים, "לטעמי נגרם נזק, כי היה ניתן לתרום ולהציל נפשות, והרבנים שלחצו עשו את זה מטעמים מוזרים".
לדבריו, הבורות בתחום היא נוראית, כלשונו. "החוק שהעברנו, מגדיר מה זה מות מוחי, העובדה שהודיעו שאבי כהן מת מוות מוחי ולמחרת הודיעו שהוא נפטר מלמדת על הבורות, כי ברגע שהיה מוות מוחי הוא כבר נפטר, מבחינת ההלכה היהודית. ברגע שאדם נפטר הוא גוויה, זאת אומר שברגע שהיה מוות מוחי יש לפנינו גוויה ולא אדם חי, אמנם המודרניזציה מאפשרת שהגוף ימשיך לקבל זרימת דם מלאכותית וגם חמצן כדי לשמור על האברים טריים, אבל זה נחשב למת לכל דבר ועניין".
שנלר הוסיף "כולם מבינים שמוות מוחי הוא בלתי הפיך, שוכבת כאן לפנינו גוויה, המשפחה יכולה לדרוש להמשיך במכונת החייאה מלאכותית, אבל מבחינה הלכתית הוא מת, יש דעת מיעוט בקרב הרבנים שטוענת שצריך לחכות גם שהלב יפסיק לפעום, וגם את זה אפשרנו בחוק, משפחה שמעוניינת ללכת לפי הדעה הזאת זו זכותה, אבל צריך לדעת שרוב הרבנים אומרים שזה מצווה לתרום, להציל נפש, כמובן שיש כל מיני שאלות אתיות, כמו למי לתרום, האם לתרום לגוי ועוד כהנה וכהנה שאלות, אבל כולם מודים שלתרום זו זכות גדולה, להציל נפשות זו מצווה עצומה".