כ"ד טבת הוא יום פטירת האדמו"ר הזקן, בעל התניא, רבי שנאור זלמן מלאדי, מגדולי תלמידיו של המגיד ממזריטש, ומאירי דרך החסידות בעולם.
בעל התניא נחשב כמי שהעלה את תורת החסידות על הכתב ובנה אותה כשיטה סדורה. בספר התניא חשף התניא סודות של התורה, וכן בכל ספריו, ופעם המשיל על כך משל, שפעם אחת היה מלך שבנו חלה ואמרו לו הרופאים שרק אם ייקחו אבן יקרה מכתרו של המלך ויכתשו אותה יתכן ותהיה בה רפואה לבנו, והמלך מאד שמח על כך על הסיכוי לרפואת בנו, כן עם ישראל בניו חביביו של הקב"ה שחולים בחולי רוחני, ורק סודות התורה הגנוזים אצל הקב"ה יכולים לרפא אותם, ולכן דווקא מצווה להפיץ את פנימיות התורה.
בעל התניא החל את שושלת אדמו"רי חב"ד שנמשכה שבע דורות עד לאדמו"ר האחרון, הרבי מנחם מנדל שנאורסון מלובביץ' שחי בניו יורק עד לפני כעשרים שנה, והיה מגדולי התורה ומהמנהיגים היהודים הגדולים בדורנו.הרבי האחרון הקים רשת גדולה של בתי חבד בכל העולם להפצת אור היהדות גם במקומות הנידחים ביותר.
בעל התניא גם כתב את ספר 'שולחן ערוך הרב' שהוא סידור הלכות בכל חלקי השולחן ערוך, ואכן ספר זה נחשב מהספרים היסודיים בהלכה בקרב חכמי ישראל האחרונים.
בי"ט כסלו ציינו בקהילות חב"ד את שחרורו של בעל התניא מהכלא ברוסיה, מאורע אשר מסמל את 'האות משמים' להכרה בצדקת דרכה של תנועת החסידות.