כך עובדת אוניברסיטת בן גוריון על התורמים שלה

העיתונאי קלמן ליבסקינד מגלה בטורו ב"מעריב" כי התורמים של אוניברסיטת בן גוריון לא היו מודעים לרוח הקיצונית ששוררת בחלקים ממנו.

ערוץ 7 , כ"ח בטבת תשע"א

האשמות קשות מהאוניברסיטה. קמפוס בן גוריון
האשמות קשות מהאוניברסיטה. קמפוס בן גוריון
אתר האוניברסיטה

העיתונאי קלמן ליבסקינד עקב בתקופה האחרונה אחר אוניברסיטת בן גוריון ודרכי ההתמודדות שלה עם הדו"חות שפרסמה עמותת "אם תרצו" באשר לרוח הפוליטית הפוסט ציונית ששולטת בחלקים חשובים באוניברסיטה.

בטורו האישי כותב ליבסקינד כי על רקע פרסום הדוחות החלו התורמים לשאול שאלות, "רבים מהם, היושבים בחוץ לארץ ושולחים את כספם למוסד אקדמי הנושא את שמו של דוד בן גוריון, לא היו מודעים לרוח הקיצונית ששוררת בחלקים ממנו".

"באוניברסיטה למדו שאפשר למכור מבאר שבע ועד פאריס קלישאות על חופש אקדמי אבל בסופו של יום העובדות חזקות מכל. כשחבורה גדולה של מרצים, אנשי שמאל רדיקלי, חותמת על עצומות נגד פעילות צה"ל, קשה לספר סיפורים. ובמקום שבו נגמרים התירוצים מתחילים השקרים.

אוניברסיטת בן גוריון, כמו מוסדות אקדמיים אחרים, מפעילה נציגים מטעמה  בכל רחבי העולם. הנציגים הללו עסוקים בטיפוח הקשר עם התורמים במדינותיהם וכשאלו שואלים שאלות הנציגים הללו מהווים עבורם רגל קדמית של האוניברסיטה", כותב ליבסקינד.

ליבסקינד כותב: נציגה אחת כזו היא אליז דונט. היא מתגוררת בז'נבה ואתר האינטרנט של אוניברסיטת בן גוריון מלמד שהיא מייצגת את המוסד האקדמי במדינות האירופאיות הדוברות צרפתית. בעקבות פרסום הדו"ח של "אם תרצו" פנו גורמים בקרן ידידי אוניברסיטת בן גוריון בצרפת אל הנהלת האוניברסיטה וביקשו הסברים. הקרן תורמת מיליונים רבים לאוניברסיטה ודונט, הנמצאת איתם בקשר קבוע, נשלחה להרגיע אותם.

הם סיפרו שקראו שבמחלקה לפוליטיקה וממשל, לדוגמא, שמונה מתוך 11 המרצים הם פוסט ציונים או מחזיקים בדעות שמאל רדיקליות. דונט עשתה הכל, אבל ממש הכל, כדי להרגיע אותם. מכתב התשובה ששיגרה אליהם הוא הישראבלוף בתפארתו. "כפי שאתם יודעים", כתבה נציגת האוניברסיטה במכתב התשובה שלה, המתורגם כאן מצרפתית, "לימין הקיצוני יש נציגות גדולה בממשלתנו ועוד יותר במועצה להשכלה גבוהה". המועצה להשכלה גבוהה, למי שלא בקיא, היא גוף אקדמי מקצועי שמורכב מ- 16 פרופסורים מהאקדמיה, שני נציגי ציבור ויו"ר התאחדות הסטודנטים. לפוליטיקאים אין בה דריסת רגל. העובדה הזו לא הפריעה לדונט  למכור לתורמים אגדה על ש"ס וישראל ביתנו, לא פחות ולא יותר, שהשיגו ייצוג גדול במועצה. 

דונט מתקנת במכתבה את התורמים, שטענו שבמחלקה לפוליטיקה וממשל יש מספר גדול של מרצים אנטי ציונים. הקביעה הזו אינה נכונה, היא כותבת להם. ישנו רק אחד כזה, פרופ' ניב גורדון. דונט החליטה ללכת רחוק, גם למחוזות של סילוף בוטה של האמת, כדי לשכנע את התורמים עד כמה טענתם מופרכת. יש במחלקה, כתבה, "פרופסורים השייכים לימין כמו רנה פוזננסקי, דוד ניומן ודני פילק". מדובר, למי שבמקרה לא מכיר את השלושה, באנשי שמאל קיצוני החתומים על עצומה לפיה "אנו מביעים את תמיכתנו והערכתנו לסטודנטים המסרבים לשרת כחיילים בשטחים הכבושים". פילק היה יו"ר ארגון השמאל הקיצוני "רופאים לזכויות אדם".

דונט, שהיתה משוכנעת שהצליחה לשכנע את התורמים שאוניברסיטת בן גוריון היא בכלל מעוז של "אם תרצו", מסכמת את המכתב במסקנה היחידה המתבקשת מדבריה שלה: "כפי שאפשר להיווכח, במחלקה זו מכבדים את פלורליזם הדעות והעמדות השונות". שורה אחת לפני הסיום היה חשוב לה, לשליחת האוניברסיטה, להדגיש כי פרופ' ניומן, זה שחתום על עצומת הסרבנות, איננו סתם איש ימין אלא "ידוע בדעותיו הימניות הקיצוניות".

באוניברסיטה מסרו בתגובה כי דונט נמצאת בחופשה פרטית בהודו עד 24 בינואר והם אינם מצליחים להשיג אותה כדי לברר את הסוגיה. לטור המלא לחץ כאן