מרכז אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, יואל מרשק, מתכוון להצטרף למשלחת שתיכנס ביום שלישי לרצועת עזה, במגמה להיפגש עם ראש ממשלת החמאס, איסמעיל הנייה. מרשק שהנו היהודי היחיד במשלחת בת 28 חברים, שוחח ביומן ערוץ 7 על המהלך ומגמותיו.
לדבריו הביקור הוא יוזמה של מי שבעבר היה דובר החמאס, מחמוד אזהאר, בעקבות היוזמה שאותה קידם וביצע מרשק לאירוח בישראל של 15 מיתומי מחבלי החמאס אחרי מבצע 'עופרת יצוקה'. "לקחתי חמישה עשר מיתומי חיילי החמאס וארגנתי להם ביקור נופש בחיפה. בכך רכשתי את ליבם", אומר מרשק.
באשר לביקור הצפוי להתקיים ביום שלישי אומר מרשק כי מגמתו העיקרית היא להציג בפני איסמעיל הנייה את פערי ההתייחסות בין המחבלים הכלואים הזוכים לתנאים טובים ולביקורי משפחות, לבין תנאי שביו של גלעד שליט. מרשק מקווה שיהיה בכך כדי להשפיע על תנאיו של שליט.
עם זאת, מרשק אינו מסתפק בכך ומטיח את אשמת המגעים המוקפאים בעניינו של שליט על ראש הממשלה נתניהו שהכריע שלא לקבל את הצעת החמאס והעלה עליה סייגים. לדבריו הסייגים הללו גרמו לפגיעה קשה במעמדם של המתווכים האירופיים הרואים בכך סטירת לחי למאמציהם, כהגדרתו. לשאלתנו אם לטעמו מחויב נתניהו לקבל כל תכתיב של החמאס בסוגיה זו, אומר מרשק כי מזה כשנה לא הגיב נתניהו באופן רשמי להצעת החמאס, על אף שהוא מודע לכך שבכוחו של צה"ל להתמודד עם שחרורם של עוד חמישים מחבלים שיועברו לקפריסין או מדינה אחרת. לטעמו כל מנהיג אחראי היה נוהג אחרת.
בהקשר למנהיגותו של נתניהו הזכרנו בשיחה עם מרשק את עמדתו של נשיא המדינה פרס שלא הסכים למו"מ מול חוטפי מטוס אייר פראנס לאנטבה בכהנו כשר הביטחון, אז טען כי אם ישראל תיכנע לא ניתן יהיה לדרוש מאיש שלא להיכנע לטרור, וכן את עמדתו של רבין בימי חטיפתו של נחשון וקסמן ז"ל וסירובו לשחרר את אחמד יאסין. בתגובה העדיף מרשק להזכיר את פגישותיו הקבועות מדי שבועיים של רבין עם משפחות החטופים גם כשלא היה לו מה לבשר או לחדש להן.
באשר למשלחת המתוכננת לרצועת עזה, מספר מרשק כי השב"כ נתן את הסכמתו למהלך, אך לפי שעה ידוע לו על התנגדותו של הפרופ' עוזי ארד למהלך, ולהערכתו ביומיים שעוד נותרו עד צאתה של המשלחת, יתנגד לכך גם נתניהו ויורה על איסור על שילובו במהלך.
ומכיוון שמדובר ביוזמה שהחלה אצל החמאס, האם לא חושש מרשק שהוא הופך קלף בספין של הארגון? ספין שכל מטרתו להפעיל עוד לחץ על ממשלת ישראל ולהגביר את הקיטוב בישראל סביב הסוגיה? מרשק אינו תמים ומודע לאפשרות שאכן כך הם פני הדברים, אך טורדת את מנוחתו האלטרנטיבה בדמותה של הקפאת התהליכים. "האלטרנטיבה היא קיפאון אחד גדול. הרי לא קורה כלום. מה יש אם אזרח אחד יגיע לשם וייגע קצת בלבבות?", הוא תוהה.
מרשק התייחס גם לסוגיית הכספים המועברים באישור ממשלת ישראל לחמאס, והאפשרות שקטיעת צינור החמצן הכלכלי הזה תהווה מנוף לחץ לשחרורו של גלעד. לדבריו אכן מדובר באבסורד גדול ולא ברור כאבסורדים רבים נוספים בהתנהלותה של ממשלת ישראל.