אושרו התקנות לחוק הטקסטיל הבטחוני

הממשלה אישרה הבוקר (א') את תקנות הוראת שעה לחוק הטקסטיל הביטחוני, שהתקבלו בתמיכה של משרדי התמ"ת, האוצר והביטחון.

ההוראה קובעת כי בשנתיים הקרובות כל המכרזים של כוחות הביטחון לרכישת טקסטיל בטחוני יוחרגו, וכוחות הביטחון יחויבו לרכוש מוצרי טקסטיל מתוצרת כחול לבן בלבד. במקרה של פטור ממכרז, התוצרת המקומית תקבל עדיפות של 50%.

עם אישור התקנות, יוצאת לדרך תכניתו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה  בנימין (פואד) בן אליעזר, להסבה מקצועית של אנשי תעשיית הטקסטיל למקצועות בעלי ביקוש בפריפריה, על מנת שהמדינה לא תמצא את עצמה מתמודדת עם מובטלים רבים – עם פקיעת תוקפן של התקנות. 

השר בן אליעזר התייחס בפתח ישיבת הממשלה הבוקר לתכנית החדשה. לדבריו, "אומנם התיקון המוצע מעניק לתעשיית הטקסטיל הישראלי מרווח נשימה שיש בו כדי לסייע לתעשייה, אך עם זאת תעשיית הטקסטיל הביטחוני, לא תוכל להתמודד לאורך זמן עם התחרות הקשה מארצות המזרח, ועל כן אנחנו נערכים מבעוד מועד". לדבריו, מדובר באוכלוסייה שברובה היא בנות מיעוטים, שתתקשה למצוא עבודה ללא סיוע רציני מהמדינה.  

מנהל מינהל תעשיות ידע בתמ"ת, יוסף דנקונה, מיפה בחודשים האחרונים את כלל מפעלי הטקסטיל בפריפריה, ובמקביל – הוא איתר בסיוע של התאחדות התעשיינים, מפעלים שיהיו מוכנים לקלוט את העובדים לאחר שיעבור הסבה מקצועית.

לפי הנתונים, ישנן כ-1,400 תופרות בגילאי 30-55, בעיקר מהמגזר הדרוזי, הנמצאות בפוטנציאל גבוה לפיטורים. מספרן של סה"כ התופרות בכל המתפרות בארץ עומד על 425 עובדות בגליל המערבי, 100 באצבע הגליל, 1,269 בגליל העליון והתחתון, 62 באזור המשולש, 40 במחוז חיפה, 120 במחוז דרום. 

במקביל, ישנו ביקוש בפריפריה לכ-1,650 עובדים בחלוקה הבאה: 400 במקצועות האלקטרוניקה, 200 בתחום המזון, 900 מטפלות וסייעות מאומנות ו-150 בתחום התיירות.

כחלק מהתכנית, מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי צפוי לאשר כבר בעוד כ-3 שבועות פתיחה של קורסי הכשרה שיבוצעו ע"י האגף להכשרה מקצועית בתמ"ת בראשות שלום בן משה. הקורסים יאפשרו לעובדי ענף הטקסטיל לעבור לעסוק במקצועות הנדרשים בפריפריה. כיום, ההכשרות המקצועיות מאפשרות למבוטלים בלבד לגשת אליהם. משרד התמ"ת צפוי לשנות החלטה זו, ולערוך קורסים של "תעסוקה במקביל להכשרה", שיארכו בין 3 ל-6 חודשים.

משרד התמ"ת יכשיר את העובדות, בעלות משוערת של 17 מיליון שקל, בענפים הבאים: עובדי יצור באלקטרוניקה; מטפלות לגיל הרך; סייעות מאומנות; בישול אתני; עובדי קבלה, מינהל מלונאי, קורס משק.

במשרד התמ"ת אומרים כי העלות הגבוהה יחסית של ההכשרות היא חד-פעמית, והיא מתקזזת עם העלות הגבוהה למדינה, במידה ונשים אלו היו נפלטות משוק העבודה. אז המדינה הייתה צריכה לשלם לכל אחת מהן אלפי שקלים עבור דמי אבטלה והבטחת הכנסה. מכיוון שמדובר באוכלוסייה שתתקשה למצוא עבודה במהירות, העלויות הללו הללו היו מושתות גם לאורך זמן רב.