במשרד לפיתוח הנגב והגליל צובעים בצבעים ורודים את פרויקט תעלת הימים האמור לקשר בין ים סוף לים המלח במגמה להזרים אליו מים חדשים שיעלו את מפלס הים הנמוך בעולם. בארגוני איכות סביבה חוששים מפגיעה סביבתית חמורה. מחר ומחרתיים יקיים הבנק העולמי שימוע לקראת החלטות שהוא צפוי לקבל בשאלת המיזם. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם עו"ד גדעון ברומברג, יו"ר הסניף הישראלי של ארגון 'ידידי כדור הארץ'. הארגון צפוי להציג לאנשי הבנק העולמי נתונים מדאיגים סביב המיזם המדובר.

בראשית דבריו מזכיר ברומברג כי לפני שנים רבות תוכנן מיזם דומה, אך בניגוד לזה הנוכחי יועד אותו מיזם לקשר בין הים התיכון לים המלח ולא בין ים סוף לים המלח. "מדובר בפרויקט מורכב שיוביל שני מיליארד קוב מי ים מים סוף דרך הערבה בצינור או בתעלות, ובדרך ייצר אנרגיה להתפלת מים וייצר מים עבור רבת עמון", מספר עו"ד ברומברג המציין כי לפרויקט חברו ישראל ירדן והרשות הפלשתינית. מצרים וסעודיה המשיקים למיזם בנקודת החיבור של ים סוף אינן כלולות בו, עובדה שהטרידה את מנוחתם, אך ההחלטה הבינלאומית היא ששתי המדינות תישארנה מחוצה לו.

כאמור, בניגוד להתלהבות במשרד לפיתוח הנגב והגליל מביע ברומברג דאגה מהמיזם. הוא חושש מהמפגש הראשוני בין מים מהים למי ים המלח. בהקשר זה הוא מזכיר כי עד כה הוזרמו לים המלח מים מתוקים מהירדן ואין לשער במדויק את ההשלכות האקולוגיות של כניסת כמות אדירה כזו של מי ים במקום מים מתוקים למרקם הסביבתי המיוחד של ים המלח. מדובר לדבריו בכמות שהיא פי חמש מהעובר במוביל הארצי. "האם זה יפגע בטמפרטורת המים? האם יפגע באלמוגים?". ברומברג מוסיף חשש מהשפעה שלילית של העברת מים מלוחים לאורך הערבה על האקוויפר.  

חשש נוסף אותו מציג ברומברג הוא החשש מרעידת אדמה עתידית באזור זה המועד לרעידות שכאלה. רעידה שכזו עשויה לסדוק את התעלה ולהתפרצות המים הרבים שיזרמו בה.

לטעמו הפתרון האמיתי למצוקת ים המלח טמונה בשיקום הירדן. להערכתו תוספת של שליש מכמות המים של הירדן תשיב אליו גם את התיירות וגם את היותו עורך החיים של ים המלח.

פתרון נוסף תולה ברומברג בבחינת תפקוד מפעלי ים המלח שבירדן ושבישראל. "המפעלים הלו אחראים לשלושים עד ארבעים אחוזים מהפגיעה בים המלח. אנחנו לא דורשים לסגור", אומר ברומברג הסבור כי ניתן להשאיר את המפעלים אך לשנות את שיטת עבודתם, שיטה המתבססת כיום על ייבוש פני הים.

"אנשים מגיעים היום לים המלח בגלל ההרכב המינראלי של ים המלח. זה לא יהיה בעתיד", הוא מתריע.

לדבריו על אף הצורך לחקור ולבצע סקרי קרקע הלחצים המופעלים על ידי אינטרסנטים לביצוע המהלך הם לחצים גדולים. "יש כאן הרבה אינטרסנטים שהולכים ליהנות. נדל"ניסטים רואים אפשרות להפוך את כל הערבה, בעיקר אם תהיה תעלה פתוחה, לרצף של אגמים, אחד בנוסח לאס וגאס, אחד בנוסח דובאי ועוד...".