כתב האישום מייחס לויסנר עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזוייף וקבלת דבר במרמה. לאמיר להב מיוחסת עבירת זיוף.
בתקופה הרלבנטית שימש להב בעליו של בית דפוס אשר ממוקם בבניין ברחוב חפץ חיים בתל אביב, ואילו ויסנר היה בעלים בנכס המשמש כמשרדים בשטח של 132 מ"ר, המצויים בקומה השלישית של המבנה.
על פי צו הארנונה של עיריית תל אביב, היה ויסנר אמור לשלם ארנונה של כ-300 שקלים למ"ר לשנה עבור הנכס אשר ייעודו למשרדים. באותה עת, לפי כתב האישום, חיוב הארנונה בגין נכס אשר מסווג כמקום מגורים היה 35 שקלים למ"ר לשנה. "בסמוך לכך", נאמר בכתב האישום, "גמלה בליבו של ויסנר ההחלטה לשנות ייעוד הנכס למגורים, מתוך כוונה לשלם ארנונה בשיעור מופחת".
מכתב האישום עולה כי ויסנר זייף יחד עם להב חוזה שכירות לנכס שבבעלותו ועשה בו שימוש ביודעו שהוא מזויף. בנוסף, זייף ויסנר מסמכים והגיש אותם לעירית תל אביב ולועדת הערר מתוך כוונה לקבל במרמה את שינוי הייעוד של הנכס שבבעלותו למגורים. בהמשך קיבל ויסנר במרמה את שינוי הייעוד של הנכס, כפי שביקש.