שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל גזר 22 חודשי מאסר על אבי מולאייב שפגע עם קטנועו בקשישה בעוברה במעבר חציה ונמלט מהמקום.

מולאייב הורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בעבירות של נהיגה בקלות ראש, הפקרה אחרי פגיעה, שיבוש מהלכי משפט  ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 8.8.10 בשעות אחה"צ, נהג הנאשם בקטנוע בתל אביב. אותה עת חצתה סיטון שמחה, אשה בת 80 את הכביש במעבר חציה. הנאשם לא שם לב לנעשה בדרך, ופגע בהולכת הרגל בעת חצייתה, על מעבר החצייה. כתוצאה מכך, נחבלה הולכת הרגל בצורה קשה, ופונתה לביה"ח איכילוב במצב קשה.

הנאשם עצמו החליק עם הקטנוע ונפל על הכביש, ומיד לאחר מכן, אף שהיה מודע לכך שפגע בהולכת הרגל שנותרה שרועה על הכביש, ובלא לברר אם היא פצועה וזקוקה לעזרה או שנהרגה, הרים הנאשם את הקטנוע ונמלט מהמקום ללא הגשת עזרה.

לאחר התאונה, העלים הנאשם את הקטנוע והסתירו בבנין בעיר כדי להכשיל את החקירה, וכן טען בעדותו במשטרה כי היה יחד עם אדם אחר באילת במועד התאונה, למרות ששניהם היו באיזור באותו יום. כמו כן נהג הנאשם בקטנוע ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

לחובתו של מולאייב רישומים פליליים בגין עבירות של אלימות, החזקת סכין, שבל"ר, עבירות סמים, גניבה, הפרעה לשוטר ותקיפה חבלנית.בשנת 2007 נגזר עליו עונש מאסר בפועל למשך 6 חודשים בגין עבירות סמים, אלימות, שבל"ר ורכוש.

בהכרעת הדין כתב השופט גורפינקל כי "עבירה של הפקרה לאחר פגיעה היא עבירה שבנוסף לפליליות שבה, יש בה אלמנט של חוסר מוסריות לשמה, כאשר אדם פוגע באדם אחר ובמקום לעצור, להושיט עזרה ולשתף פעולה בחקירת הארוע, נוטש את הפצוע ונמלט על נפשו. העונש שקבע המחוקק לעבירה זו הוא 9 שנות מאסר בפועל, ורק לאחרונה, הועלתה הצעה להעלות עונש זה לרף של 20 שנות מאסר".

השופט ציין כי "כבר בעת הצגת הסדר הטיעון, הודעתי לצדדים כי דעתי אינה נוחה מהסדר מקל בצורה קיצונית זה. העונש הראוי בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, בעיקר לאחר שקיימת הצעת חוק ממשלית להעלות את רמת הענישה ל- 20 שנות מאסר, אינו צריך לפחות מ-3 שנות מאסר בפועל, ולכך יש להוסיף את העונש שיש מקום להטילו על הנאשם בגין גרימת התאונה, כאשר גרם לפציעה חמורה ואנושה לאשה מבוגרת, שספק אם תשרוד את הפגיעה. לכאורה העונש הראוי לנאשם בתיק זה אמור לנוע בין 3 ל- 5 שנות מאסר".

"אולם ברור לי כי סטייה מהסדר זה תוביל להטלת העונש שהוסכם, אם יוגש ערעור, ולכן אין טעם בהטלת העונש שסברתי שראוי להטיל על הנאשם", הוסיף.

בסיום דבריו אמר השופט "כלל נקוט הוא כי יש לנכות את תקופת המעצר שאדם שהה בה עקב מעורבותו בתיק, מתקופת המאסר. במקרה הנוכחי, תקופת המאסר כה קיצונית לקולא עד שמצאתי לנכון שלא לנהוג על פי הכלל הנ"ל, ולא להורות על ניכוי המעצר מתקופה זו, לפיכך, אני מורה כי תחילת המאסר בן 22 חודשים תהא מהיום, ללא התחשבות בתקופת המעצר".