
פז-פוקס: דרושה רביזיה מחשבתית בנושא ההפרטה
דיון בעניין הפרטת מקומות ציבוריים נערך היום בכנסת. "יש לבצע הפרטה בצורה חכמה במקום ללכת על עיקרון המחיר הנמוך", אמר מנכ"ל לה"ב.

בדיון על דו"ח של מכון ון ליר בנושא ההפרטה היום (שני) בוועדת הכספים, עלה כי מזה שלושים שנה, שהמדינה נעה במסלול הפרטה ללא כל דיון ציבורי מקיף וללא בחינת התועלת מכך, לציבור ולמדינה. עוד עלה, שאפילו דיון פנים-ממשלתי לא התקיים בעניין. קולם של מצדדי ההפרטה לא נעלם מהדיון ונציג ארגוני העצמאים קרא לבחון את שיטת ההפרטה במקום לפסול את המהלך כולו. בסיכום, קראה הוועדה לבחינה כוללת של תהליכי ההפרטה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר שבעבר, המדינה היתה ענייה וחסרת משאבים, אך סיפקה מגוון רחב של שירותי רווחה ובריאות לציבור ואילו דווקא כיום, כשברשותה משאבים רבים, הנטייה היא להפריט כמה שיותר שירותים. גפני ציין כדוגמה, את העובדה, שכיום נעלם המוסד של 'אחות בית ספר', שירות שבעבר ניתן ברוב בתי הספר בארץ.
יוזם הדיון, ח"כ חיים אורון (מר"צ), אמר שאמנם קיימת השקפת עולם בדו"ח, אם כי זה איננו פוסל הפרטה בכל מחיר, אלא קורא לבחינה יסודית, תוך מתן דגש לאחריות הכוללת של הספקת שירותים. לדבריו, השאלה בהפרטה איננה רק למי תועבר השליטה אלא גם אפקטיביות הפיקוח לאחר סיום התהליך.
מחבר הדו"ח, ד"ר אמיר פז-פוקס, קרא לקיום רביזיה מחשבתית בנושא ההפרטה, כפי שהדבר נעשה במדינות רבות במערב. לדבריו, הדו"ח איננו נגד ההפרטה, אלא נגד הדוגמאטיות המחייבת הפרטת כל דבר אפשרי.
לדבריו, הדעה הרווחת היא שהמדינה אינה יודעת לנהל ועל-כן, יש להפריט מקסימום שירותים. לדבריו, נטל ההוכחה, צריך להיות על מצדדי ההפרטה. עליהם להוכיח איזו תועלת תצמח ממנה. פוקס-פז ציין, שדיונים רבים על רכישת שירותים חיצוניים, כוללים נציגי חברות עסקיות, שאחר כך מספקות את השירותים. כלומר, הן בונות את האסטרטגיה וגם מוציאות אותה אל הפועל. הדבר יוצר עיוות ומונע קיום דיון נקי משיקולים זרים. בהמשך, קרא לקיום דיון מעמיק, מתי ובאילו נסיבות תבוצע הפרטה, תוך דאגה לשוויון בקבלת שירותים ופיקוח על איכותם. בסיכום אמר, שגם הרווח הכלכלי צריך להיבחן, שכן במקרים מסוימים, כגון הפרטת בתי הסוהר, התברר שעלות הפיקוח של המדינה, לא נלקחה בחשבון וההפרטה לא סיפקה את הרווחים המיוחלים.
דעה שונה, השמיע מנכ"ל לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב), מוטי שפירא, שאמר שהבעיה איננה בהפרטה, כי אם בדרך שבה נעשתה. לדבריו, הבעיה המרכזית נובעת מהאופן שבו המדינה יצאה ל'מכרזים אגרסיביים' של הורדת מחירים. שפירא ציין, שבמדינות רבות בהן נעשו תהליכי הפרטה, ידעו לאזן בין הרווח הכלכלי לבין איכות השירותים לציבור. שפירא תקף את הקריאות האוטומטיות בגנות ההפרטה ואמר, "יש מי ששואפים לחזור לעידן מלפני 30 שנה, של מאות פרוייקטים תקועים במע"צ. יש לבצע הפרטה בצורה חכמה במקום ללכת על עיקרון המחיר הנמוך. אין ספק שהשיטה מחייבת שיפוץ, בייחוד בתחומי הרווחה".
יו"ר חטיבת אחיות בריאות הציבור בטיפות חלב ובבתי ספר, מוריה אשכנזי, אמרה שהשיקולים המנחים כיום הינם כלכליים נטו וכי סכנת הפרטת טיפות חלב טרם חלפה, חרף ניסוי כושל בשנים האחרונות.
ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), אמר שמזה למעלה מ-20 שנה, אנו במדרון חלקלק של מדיניות ניאו-ליברלית. אורלב טען שעל המדינה להכווין מכרזים להספקת שירותים, לטובת המגזר השלישי (עמותות ללא מטרות רווח) ולהבחין בינם ובין גורמים עסקיים שכל תכליתם, הפקת רווחים.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אמרה שמעולם לא התקבלה רגולציה בעת הפרטה ולא התקבלה החלטה לבצע מעקב ובקרה בנושא, אלא מדובר בתופעה של 'שגר ושכח'. יחימוביץ': "עיקר תהליכי ההפרטה אינם עוברים בחקיקה ראשית ואינם מגיעים לוועדות הכנסת הדואגות למתן אותם ולמזער נזקים אפשריים לעובדים ומקבלי השירותים. רוב תהליכי ההפרטה נעשים רחוק מעין הציבור".