סופה של חופשת הלידה כבר דופק בדלת. במאזן הספקים שערכתי עם עצמי יש מינוס גדול. תכניות גדולות תוכננו לקראת חופשת הלידה. מעבר לטיפול בתינוקת החמודה תכננתי לטייל, לערוך קניות בכיף ובלי לחץ, לסדר את הבית, להגיש מדי יום ארוחת צהרים חמה לילדיי ומה לא?
אז מה קרה? כיצד חלפו עברו שלושה חודשים ודבר מכל זה לא קרה?
במקום שהבית יהיה מסודר ומתוקתק על פי התכנון כשהכול ממוין ודברים שאינם נחוצים נזרקו לאחר כבוד, אני מוצאת את עצמי בבית מבולגן יותר, החפצים הרבים שנכנסו לביתנו הקט יחד עם התינוקת אינם מוצאים את מקומם ועוברים תדיר ממקום למקום. על מיון חפצים אין מה לדבר, כשמצאתי כמה דקות של שקט והחלטתי "להתלבש" על אחת מפינות הבית – קול בכי נשמע...
כבר באמצע החופשה הגעתי למסקנה שמבצעי סדר גדולים לא אוכל לעשות ונקטתי בגישה על פיה יש לנצל חמש דקות של פנאי לסידור שטח קטן בבית, לא היו הרבה דקות של פנאי ובכל זאת מספר מצומצם של פינות בבית הגיעו למנוחה ולנחלה.
טוב, אם אי אפשר לנקות ולסדר, למה לא לטייל בכיף בקניון עם התינוקת החמודה שכמובן תהיה שקטה ורגועה בטיול נעים עם אמא. לא בדיוק. ניסיתי לטייל עם הקטנה, מיותר לציין שהניסיון לא עלה יפה. מעבר לעובדה שהקניות היו קצת סיוט עם קילוגרמים עודפים של אחרי לידה, הם אף זכו להפסקות מתודיות להנקה, משימה שאינה כה פשוטה בקניון. חדר ההנקה תמיד תפוס וקול בכי רם נשמע בחנות ידועה למוצרי תינוקות שלא אנקוב בשמה. לאחר שהתגברתי על הקשיים ומבצע ההנקה הושלם, התינוקת לא ממש שמחה לחזור לעגלה ולשכב בשקט ומצאתי את עצמי מחזיקה אותה בידיים בקניון ודוחפת עגלה – לא ממש נוח ולא יעיל, על למדוד בגדים אין מה לדבר. חזרנו הביתה – עייפים, "מרוצים" ורצוצים...
אם אני כבר בבית למה שילדיי לא יזכו לארוחה חמה בצהרים בשובם מבית הספר והגן. המשימה הזו לא נחלה כישלון מוחץ כשאר המשימות אך גם לא הצלחה מסחררת. בימים בהם זכרתי שארוחה חמה דורשת ארגון מראש והכנה מבעוד מועד, – הימצאות כל המצרכים הדרושים בבית, זמן הכנה וגם זמן בישול. למרות שהתחלתי להכין את הארוחה כשעה לפני שובם של הילדים, בישול הוא לא הצד החזק שלי, כך שמצאתי את עצמי מסתבכת, מדשדשת, שורפת והורסת. כלל נוסף שחזר על עצמו הוא שהתינוקת כמובן מתעוררת בדיוק כשהשמן במחבת חם ומחכה לשניצלים. הילדים לא התלהבו מהעובדה שהאוכל לא תמיד מוכן בדיוק כשהם הגיעו מורעבים. בנוסף הם לא התלהבו מכל המתכונים שאמם חסרת הכישרון החליטה לנסות.
בעוד מספר ימים אחזור לעבודה, נראה שכולם יהיו מרוצים, הילדים יזכו לארוחות חמות ומזינות פרי ידיה של מפעילת הצהרון המקסימה. התינוקת החמודה תזכה לטיפול מסור של מטפלת, לא "תוזנח" בעגלה בקניון ולא תיאלץ לחכות שאמא תסיים עם השניצלים. גם הבלאגן לא צריך להיות מוטרד - כשאמא בעבודה היא לא שמה לב לכל החפצים שאינם במקומם. ובעלי – אף מילה על בעלי, אבל אולי הוא קצת שמח שהחופשה נגמרה...